ימי הסלמון
בסוף השבוע האחרון ביקרנו ב Issaquah ביריד לכבוד הסלמון Salmon Days. היו שם דוכני יצירה, אוכל, כלמיני אנשים שמכרו אמנות כלשהי, מופעים והמון המון אנשים.
אמיר ושירה מכינים סלמונים שמסתובבים על מקל גיא מסובב את שלו ושירה את שלה
בין השאר היה שם דבר מצחיק (ונפוץ למדי באיזור..) שנקרא Dock Dogs – מדובר ברמפה שבסופה בריכת מים. בעלי כלבים (לברדורים בד”כ) עולים עם הכלב שלהם לבמה, זורקים לו צעצוע כלשהו למים והכלב קופץ למים ומביא את הצעצוע לקול תרועות הקהל. האמת היא שזה מאוד מצחיק, ונראה שהכלבים (וגם הבעלים שלהם) מאוד מרוצים. היינו מנסים את זה עם רובין, אבל הוא נשאר באותו היום בבית (וגם – הוא שונא מים..)
זורקים את הצעצוע למים הכלב המאושר חוזר עם השלל לבעליו וזה כלב חכם שלא ממש רצה לקפוץ למים הקרים..
בין שלל הדוכנים שהיו שם היו גם כאלו שמכרו בגדים לכלבים (כן כן…) ואחד שהיו בו המחר תחפושות להאלווין לכלבים !!
זה רק נראה תחפושות לתינוקות. למעשה זה לכלבים.. זה מטוס ? זה סופרמן ? לא ! זה דג סלמון !!
מילה חדשה
השבוע נכנסה ללקסיקון שלנו מילה חדשה – hatchery – מדגרה.
כמובן שזו לא מילה שימושית במיוחד, אלא אם אתה מבקר באחת כזו…
ביקרנו במדגרת הסלמונים באותו היריד, ואמיר ואני חזרנו אליה שוב ביום שישי האחרון כשלויוויתי את הטיול של הכיתה שלו לשם.
בבתי הספר פה לומדים בכיתה ד’ בהרחבה על הסלמונים. מסתבר שיש חמישה סוגי סלמון, ואת כולם מרבים באופן מלאכותי למחצה באותה מדגרה. למחצה כי הרביה נעשית באופן טבעי, אבל את הביצים שומרים באינקובציה ואחרי שהן בוקעות, מגדלים את הדגים בתנאים מלאכותיים עד שהם מגיעים לבגרות, אז משחררים אותם לטבע ובאופן מדהים, הנקבות חוזרות לאותו המקום כדי להטיל ביצים מאוחר יותר וחוזר חלילה. התהליך הזה מכפיל את סיכויי הדגים לשרוד, ואז אנחנו יכולים לאכול אותם (-:
הביקור עם הכיתה היה נחמד מאוד (סופסוף ראיתי את הילדים שאמיר מספר עליהם בבית) ומאוד מאוד… מסריח..
ההדרכה במדגרה נעשית על ידי מתנדבים (מאוד מכבדים פה את הסלמונים באיזור…) ובאמת למדתי המון עובדות חדשות על הדג הוורוד..
אריק המדריך מסביר על ההבדלים בין סוגי הסלמון מאכילים את הסלמונים באוכל דגים שמסריח אפילו יותר מהם…
בעיקר זה דג לא חכם במיוחד. זה שהוא מתעקש לשחות נגד הזרם זה בסדר גמור (אנחנו בעד כאלו.. (-: ) אבל למה להתעקש לקפוץ על צינור מים שמחובר לקיר ולדפוק בו את הראש שוב ושוב ושוב ??
האלווין – המשך
ההכנות לקראת החג ממשיכות וצוברות תאוצה. בגן של גיא כבר “מדברים על ההאלוהים הזה” (ככה הוא קורא לזה (-: יחי ההבדל…), וברחוב של בית הספר כבר קישטו חלק מהבתים בקישוטים מאוד מרשימים
זה חשמלי, והרוחות יוצאות ונכנסות מהדלעת !
צעדים קטנים
היום אנחנו סוגרים כאן כבר חודשיים (עובר מהר…). כמות האנשים החדשים שהכרנו, הדברים החדשים שעשינו, המקומות החדשים שהיינו בהם, והדברים שגילינו על עצמנו היא עצומה. לא תמיד זה קל. כל הצלחה אפילו קטנה, היא צעד נוסף ומשמעותי בהתאקלמות שלנו פה.
כמו היוגורט שגילינו שדומה מאוד ליוגורט שיש בארץ. זה ממש לא טריוויאלי כי היוגורטים הנוזליים פה הם ממותקים, והחמוצים קשים (במרקם של גיל או אשל), כך שלקח לנו זמן למצוא יוגורט שהוא גם במרקם הנכון וגם חמצמץ כמו שאנחנו אוהבים.
וכמו הטסט שעברתי (טסט ראשון ! בפעם האחרונה זה לקח 3 פעמים…). לכבודו צ’יפרתי את האוטו שלנו במתנה קטנה ועכשיו הוא ממש שלנו (וקל לזהות אות בחניה (-: )
וכמו המכולה שמגיעה מחרותיים ואז גם נצא מהדיור הזמני ונעבור לבית משלנו !! (-:
