עונת החגים..

נכון. הרבה זמן לא עדכנו. נכנסנו לשגרה עמוסה למדי של עבודה (והרבה…), בי”ס, חוגים (התחילה עונת הכדורסל מה שאומר – אמיר: 3 אימונים בשבוע + משחק בשבת, שירה – אימון בשבוע + משחק בשבת וזה בנוסף על הפסנתר של אמיר וגיא, ג’ודו של גיא, גיטרה של אמיר, תופים של שירה ומועדון שח מט של אמיר, כשיש לו כוח… ). ובכל זאת, הצטברו כמה דברים ובעיקר תמונות אז…

החורף כבר כאן. גם אם לא אומרים את זה בפה מלא (אולי לפי לוח השנה עוד סתיו ??). בחנויות כבר יש מזחלות לשלג, והטמפרטורות צנחו כבר מתחת לאפס (אבל לא מספיק לשלג). בבקרים האוטו מכוסה קרח, ומכיוון שבאופן קבוע אני נמנעת מלהכניס אותו לגראג’ (להכניס זה קל, אבל להוציא…), אני מבלה כל בוקר בין חמש לשבע דקות בלהפשיר את שכבת הקרח שעל החלון..

 
טיפות של קרח זולגות על החלון…                  זה בצלסיוסית אומר מינוס (!!) 2 מעלות

גם החגים כבר כאן באופן רשמי. טרם יבשו ההדלעות, וכבר הגיעו אנשי השלג, יחד עם סנטה והאיילים להחליף את מקומם. האורות נדלקו במרכז העיר (תמונות בהמשך…), והחנויות נצבעו בצבעי הכריסטמס (גם צבעי איטליה…) – אדום, לבן וירוק. וכל זה כאילו אין Thanks Giving ! לא ברור לי למה מתעלמים ממנו בבוטות שכזו. אולי בגלל שהוא בין ההאלווין לכריסטמס, או אולי בגלל שאין לו צבע מיוחד (איזה צבע יש לעוף הודו ??… גם הטעם שלו לא משהו, שלא לדבר על הצבע..). ודווקא השנה החלטנו לציין אותו בארוחה עם חברים (ותודה להם :) ), אבל עם עוף (בכל זאת, יש גבול..)

   

גם בכיתות ציינו את חג ההודיה. אצל שירה ערכו סעודה גדולה. בד”כ בסעודות האלו אוכלים את האוכל שאכלו המתיישבים הראשונים (עוף הודו ??), אבל הפעם המורה של שירה אירגנה סעודה בה כל ילד יביא מאכל מסורתי מהבית. שירה החליטה שאנחנו נביא קוסקוס (מאכל מסורתי מבית אבא ?). התוצאה הייתה ארוחה מרשימה ביותר ומגוונת מאוד של מאכלים שהגיעו מהודו, יפן, סין (עד כאן אין חדש..) וגם מאוזבקיסטן, יוון, נורווגיה, רוסיה, איטליה, אינדונזיה ועוד ועוד… היה מקסים וגם מאוד טעים..

   
הקוסקוס ודגל ישראל

אצל אמיר נתנו לילדים משימה משעשעת ביותר. המורה שלהם נתנה להם תרשים של עוף הודו ואמרה להם שבכל נובמבר עופות ההודו נכנסים לחרדה קיומית, ובצדק. הם חוששים לסיים את חייהם על שולחן ארוחת החג. התרנגולים שלהם החליטו להתחכם ולהתחפש כך שהם לא ייתפסו ויישחטו… הילדים היו צריכים להיות יצירתיים וליצור תחפושת לעוף שלהם. אמיר בחר לחפש את שלו לעץ כריסטמס, וזו התוצאה -

בפינת הכלמיני – בסופ”ש האחרון טיילנו ב Capitol Hill בסיאטל. שכונה מקסימה שלא ברור איך לא הגענו אליה עד היום… אכלנו במסעדה מעולה בשם B&O Espresso, שמגישה ארוחות בוקר אמיתיות, כולל שקשוקה ! לאושר של אמיר לא היה גבול.. אח”כ טיילנו קצת בשכונה (כמה שמזג האוויר איפשר), ומצאנו גן שעשועים חמוד עם מזרקה מקסימה.

   

ולסיום חידה – מי שמוצא כמה פעמים מוזכר בפוסט צמד המילים “תרנגול הודו” זוכה בסרטון המתוק הבא -

כבר הסתיו עכשיו

יומיים אחרי שסבתא דליה עזבה חזרה לישראל, צנחו פה הטמפרטורות… הימים הפכו קרים (מינוס מעלה עד מקסימום שבע מעלות בשיא החום..), ובבוקר יש ממש קרה, מה שאומר שצריך להוסיף 5 דקות של הפשרת הקרח מהמכוניות לחישוב הזמנים של הבוקר… (מי חשב שאני אגיד משפט הזוי כזה לפני שנה וקצת ??…)
מצד שני, עוד לא יורד ממש גשם (ואם יירד, אולי בכלל יהיה שלג…) ובחוץ יש מין שמש שקרנית. בבית חם ונעים וכשמסתכלים החוצה, אפשר לחשוב שממש נעים בחוץ…
העונה היפה הזו מספקת לנו גם מראות יפים באמת של שלכת. ניסיתי לצלם. בתמונות (שלי בכל אופן) זה לא יפה כל כך כמו במציאות, ובכל זאת -

   

רגע לפני ההאלווין נגמרה עונת הכדורגל. המשחק האחרון היה מול קבוצת בנות שלא הפסידה במשך כל העונה, וה rockets חילצו מהן תיקו 1:1. די מדהים לראות את השיפור של הקבוצה מהמשחק הראשון (בו לאף אחת לא היה באמת מושג מה עושים, איך בועטים ולאן ואיפה השער) עד היום. כמו בכל מוסד אמריקאי, גם כאן היה טקס קצר עם הרבה תודות (להורים, למאמנים, ולאל שהעונה נגמרה…) ושירה קיבלה למזכרת תמונה חמודה של כל הקבוצה. עם התלבושות והשיער האסוף הן באמת נראות מקצועניות :)

 
למי שתוהה בעניין הגרביים – זה לכבוד ההאלווין..

ואז הגיע ההאלווין. הפעם לא חצבנו בדלעות (אם כי קניתי כמה, אבל בגלל חוסר זמן ומוטיבציה, הן נשארו שלמות. אולי נכין מהן מרק. הרבה מרק…), אבל על ההתחפשויות, ושאר הירקות אי אפשר היה לוותר… אחרי התלבטויות שונות בעניין התחפושת, והצהרה מול האומה שאני אכין תחפושות השנה (“אכין” כמו ההיפך מ”אקנה”), התלבטויות בין התחפושות (סוכריה על מקל, תמרור עצור. אל תשאלו…), זה נגמר בשלוש תחפושות קנויות (את של אמיר בעצם הרכבנו מכמה תחפושות שונות, אבל שום מכונת תפירה, צבעים או מספריים לא היו בתמונה…), שלושה ילדים מרוצים ואנחת רווחה של אמא אחת…

ביום החג עצמו, האירועים והממתקים התחילו במסיבה ותהלוכה בבי”ס, המשיכו בביקור בעבודה שלי, מסיבה בעבודה של מושיק והסתיימו ב Treak or Treat בשכונה.

   
גיא המפלץ המתוק בעולם               קשה לסדר קבוצת ילדי גן לתמונה קבוצתית..    פה עוד אוכלים דברים בריאים..

   
העפרון הכי חד בקלמר                                                                                 פה כבר אוכלים (גם) דברים פחות בריאים…

   
אמיר המדען המטורף                    יחד עם עוד המון ילדים מחופשים…

   
במסיבה במיקרוסופט                                                                                   Treak or Treat ?

יאללה, עכשיו כריסטמס !