הלבן הלבן הזה…

טוב, אז אחרי שהשמצתי ואמרתי שהוא כבר לא יגיע, ואחרי שכולם כבר היו בטוחים שנעבור את החורף בלעדיו, ואחרי שהיו פה כמה ימי שמש יפהיפיים… השלג הגיע !
זה התחיל באזהרות מזג אוויר, המשיך בביטולים (של משחק הכדורסל, הפעילות בצופים..) ובראשון בבוקר השלג התחיל לרדת.

אתמול היה לילדים יום חופש לציון הולדתו (או מותו) של מרטין לותר קינג, כך שהשלג לא ממש הפריע ללוגיסטיקה, אבל ככל שהעסק התקדם, התחילו להגיע אזהרות מזג אוויר יותר ויותר קיצוניות. דיברו פה על שלג שלא היה כמותו מאז שנות החמישים. חצי מטר שלג. לפחות. בפועל, במהלך יום שני השלג הלך ונרגע ובלילה אפילו ירד קצת גשם שהמיס את רוב השאריות. הבוקר שלחו את הילדים לבית הספר שעתיים מאוחר יותר רק כדי שנצטרך לבוא לקחת אותם שעתיים אחרי כי השלג שוב התחיל לרדת, והפעם – בגדול.

בינתיים מזג האויר שוב נרגע קצת, אבל למודי נסיון החליטו פה ב school district שמחר לא יתקיימו לימודים.
נכון לעכשיו, התחזיות מדברות על שלג כבד שיתחיל באמצע הלילה, יימשך למחר ואולי בבוקר באמת נתעורר לחצי מטר שלג…

ועכשיו – תמונות:

   
ככה זה התחיל ברחוב שלנו..                          הפארק מלא בילדים ומזחלות…                      אבל אנחנו דווקא נסענו לחברים

   
קופצים על טרמפולינה מלאת שלג                  איש השלג הראשון של החורף

     
איש שלג #2

       
וככה זה כבר נראה היום…

אחרי החגים

הכריסטמס עבר לו, וגם השנה החדשה כבר התחילה. חנוכה נגמר איפה שהו בין השניים האלו, וחופשת החורף נגמרה (סופסוף…)… היום! מחר חוזרים לבית הספר, ולשגרה וזה הזמן לספר קצת מה עבר עלינו בשבועיים האחרונים הידועים גם בכינויים פה Happy Holidays -

חג יפה כל כך (1)

ללא ספק יפה פה מאוד. בכלל, ובכריסטמס אפילו יותר. חלק מהתמונות פה צולמו ב Candy Cane Lane – רחוב בסיאטל שמתקשט כל שנה לכבוד החג (ובכל בית כתובה המילה “שלום” בשפה אחרת. יש גם בעברית !), חלק ב GARDEN d'LIGHTS שנערך בבלוויו כל שנה (כן, גם בשנה שעברה היינו בו…), חלק צולמו ברחוב שלנו ממש, שמסתבר שהוא אחד הרחובות הכי מקושטים בסביבה וחלק בבית שלנו בו נארזו שלל המתנות לחג :)

 

חג יפה כל כך (2)

בין לבין היה לנו, כמובן, גם חנוכה. הדלקנו נרות, שרנו שירים, ולמרות שלא אכלנו סופגניות (דווקא יש פה), בסוף 8 ימים נראינו די כמו…
בהמשך למסורת משנה שעברה (שנה שניה זו כבר מסורת, לא ?), וכדי לרצות את הילדים שמאוד מאוד רוצים לחגוג את הכריסטמס, חגגנו את החנוכריסטמס ובבוקר יום שבת חיכו לילדים מתנות מתחת לחנוכיות :)

   

אם השלג לא בא אלינו, אנחנו נלך אל ההר !

בשנה שעברה, כזכור לכולנו לטובה (טוב, לחלקינו לטובה) ירד פה שלג, ובשפע. השנה – נאדה. כלום. גם גשם בקושי יש (אבל יש, לא לדאוג…). עם ובלי (בעיקר בלי) קשר, החלטנו לסוע להר השלג הקרוב (Snoqualmie), וללמוד סקי. השארנו את הילדים בשמונה וחצי במועדון הסקי (רשמנו אותם ליום שלם של שיעורים), נרשמנו שנינו לשלושה שיעורים למתחילים (אבל ממש מתחילים ! כאלו שראו שלג 3 פעמים בחיים בלבד ונגעו בו פעמיים בערך – ככה אמרתי למדריך) והתייצבנו לשיעור מלאי מוטיבציה. בתחילת השיעור תרגלנו כלמיני עמידות בלי מחליקים. היה סבבה. המוטיבציה שלי התחילה להתערער (יחד עם שיווי המשקל) כששמנו את המחליק הראשון, אבל עדיין החזקתי מעמד. המחליק השני שבר אותי לגמרי (למה אי אפשר רק עם אחד ??) ואחרי 20 דקות בשלג הבנתי שיש דברים שכנראה שאני כבר לא אעשה וצירפתי את הסקי לרשימה..
מושיק, לעומת זאת, שרד בגבורה עד סוף השיעור. הוא גם התגבר על המתח שלפני השיעור השני (שבוע לאחר מכן), ובסוף השיעור השני הוא עלה על הליפט (עם שירה ואמיר) ואפילו הצליח להנות :) אמיר ושירה היו מעולים. ביום הראשון הם דילגו בקלילות מרמה 1 ל 4  וביום השני התגברו גם על הפחד מהליפט. גם גיא הסתדר מעולה עם המחליקיים והשלג (וכמובן שגם יש לו כבר חברה חדשה שחיבקה אותו בכל פעם שהם נפגשו בתחתית ההר…). הוא יעלה על הליפט בשיעור הבא. 

ועכשיו ההוכחות -

   

   

פינתו של רובין

השבוע הגיעה בדואר ההוכחה לכך שרובין כבש באופן סופי את אמריקה (או, כמו שמושיק מתעקש לקרוא לזה “הסיבה שאנחנו משלמים כל כך הרבה כסף לוטרינר פה !”)

ושתהיה שנה טובה !!