הרבה זמן שלא כתבתי (סליחה סבא-סבתא…). איכשהו נכנסנו לשגרה נעימה-אך-עמוסה של לימודים-עבודה-חוגים-בית-ילדים, מה שגם לא השאיר יותר מידי זמן לעדכון הבלוג, וגם נתן את התחושה שגם אין יותר מידי מה לספר, ובטח שאין יותר מידי תמונות…
היום (אחרי הסופ”ש של חופשת אמצע החורף – פרטים בהמשך) הורדתי את התמונות מהמצלמה. 214 תמונות. כנראה שבכל זאת יש על מה לכתוב… :)
סיאטל היפה
חברה יקרה שהגיעה אלינו הישר מהחוף המזרחי נתנה לנו תירוץ מצויין לסיור חורפי ומקסים בסיאטל. התחלנו ב Gas Works Park והמשכנו לשוק האיכרים בבאלארד. בשני המקומות היינו (ועוד נהיה), אבל בכל פעם הם נראים קצת אחרת, ותמיד – מאוד מאוד יפים
Valentine Day
ביום האהבה השנה, אמיר קיבל משימה להכין קופסא מקורית לכרטיסי הברכה שהוא יקבל בכיתה (והוא קיבל. כולם מקבלים. הנוהל הוא שכל אחד מביא לכל ילדי הכיתה. אין פה מקום לסוציומטרי…). הקופסאות השתתפו בתחרות. אמיר הכין קופסא בצורת גיטרה, שגם קיבלה את המקום הראשון – כבוד !
לא, זה לא באמת מנגן.. רק נראה כמעט אמיתי אמיר ושירה עם הגיטרה והבלון שקיבל המקום הראשון
אצל גיא במסיבה בעיקר אכלו ממתקים (המון ממתקים…) ושרו שירים כל כך מתוקים שרק מהם אפשר לקבל הרעלת סוכר…
Best Vacation Ever
בחופשת אמצע החורף (שהגיעה קצת אחרי שבוע השיחות עם המורים, בהם הילדים יצאו כל יום הביתה ב 11 וקצת לפני חופשת האביב…) נסענו הפעם לוילה ב Suncadia Resort שהוא איזור מדהים-מדהים שיש בו גם מלון מפואר למדי עם מקומות בילוי שכוללים בריכה עם מגלשות, ice rink, מקום לעשות בו tubing ובעיקר נוף מדהים. אנחנו שהינו, יחד עם עוד שתי משפחות (מה שאומר 6 מבוגרים והמון המון ילדים) בוילה באיזור. ככה נהננו מכל השירותים שהמלון נותן (בעיקר הבריכה..) וגרנו 3 ימים בוילה מפוארת ומדהימה ביותר שצויידה בכל מה שרק יכלנ ולחשוב עליו, ויותר... החופשה הזו השאירה אותנו עם סימני שאלה (איך לא עשינו את זה קודם ???) סימני קריאה (!best vacation ever) והמון המון יותר טעם של עוד. עוד נחזור לשם. בינתיים – התמונות מדברות בעד עצמן..
כאן אפשר להתרשם מהבית -
כאן אפשר להתרשם מהשלג שלא הפסיק לרדת
כאן אפשר להתרשם מהאוכל…
כאן אפשר להתרשם מכמות הילדים..
בן שש
את יום ההולדת של גיא חגגנו בבוקר בוילה (המדהימה – כבר אמרתי ?) בארוחת ממתקים מסורתית ומתנות (חלק מהמתנות. החלק השני חיכה לו בבית). יחד עם משחק חבילה עוברת, ארוחת צהריים ב Red Robin, עוד מפגש עם חברים בערב והמון תשומת לב בין לבין, הייתה לו, לפי מה שהוא אומר (ציטוט) –!! Best Birthday Ever. בערב, כשהשכבתי אותו לישון, שאלתי אותו אם עכשיו, כשהוא בן שש, הוא יפסיק לבוא למיטה שלנו. הוא אמר “אמא, אני חושב שאני אפסיק לבוא למיטה שלכם כשאני אהיה בן מאה ושש עשרה”. אני מקווה… :)
