וונקובר Take 2

התירוץ היה ההצגה של מרי פופינס, הסיבה הייתה שונקובר מדהימה. וגם קרובה. כמו קפיצה קטנה לחו”ל :)
אז נסענו. הגענו בשישי בלילה, אחרי יום מפרך ומדהים של סיומי קייטנות (בפוסט הבא, מבטיחה). הגענו למלון ומיד הלכנו לישון…

את היום למחרת פתחנו בארוחת בוקר בקפה מדינה. אמנם חיכינו הרבה (שעה בערך…), אבל קפה הלוונדר (כן, כן) היה שווה כל דקה. כמעט.

     
קפה (עם טעם של קפה)               אמיר לא יודע ממה להתחיל…          וופל בלגי (מוקדש באהבה לקוראת גילת נשר)

שבעים וטובי לב יצאנו לגשר קפילנו. בפעם האחרונה שמושיק ואני ביקרנו שם, אמיר היה עוד בבטן, ובאתר התיירות הכה-עמוס ואטרקטיבי היה רק גשר אחד, ארוך מאוד. מאז נולדו אמיר ושירה וגיא ובאתר התווספו עוד המון גשרים בין העצים ומסלול שנקרא Cliff וכשמו כן הוא – תלוי בין שמיים וארץ….

   

   

    

את ארוחת הצהריים אכלנו במסעדת Kirin הסינית. אחרי הארוחה היפנית המשונה של הפעם הקודמת, זו הייתה הצלחה מסחררת..

 

משם המשכנו ל Stanley Park. את האופניים של הילדים הבאנו מהבית, מושיק ואני שכרנו אופני טנדם (במחווה לטיול שעשינו שם לפני 12שנים…) ויצאנו לסיבוב סביב הפארק המדהים. לא היה לנו הרבה זמן, לכן בעיקר סימנו את המקומות שנחזור אליהם בפעם הבאה..

   

ובערב, כאמור, ראינו הצגה מדהימה.. :)

 

ביום שלמחרת מזג האוויר הסגרירי מסיאטל השיג אותנו, ובילינו בעיקר בשוק ב granville island, ובנסיעה הביתה…

עד הפעם הבאה :)

שמש, חם ואגם

הקיץ מגיע לרדמונד רק ברביעי ליולי. חשוב לשנן ולזכור את זה בימים הקשים, הגשומים והאפורים של יוני. ברביעי ליולי מגיע הקיץ, ועוד איך.
כבר שבוע וקצת שאנחנו מסתובבים פה בסנדלים ומכנסיים קצרים. בחוץ באיזור ה 22-24 מעלות. בימים חמים ממש, מגיעים אפילו לשלושים. נכון, אני יודעת שבארץ יצחקו על הקיץ ה”חורפי” משהו, אבל אותנו זה מספק בהחלט. לפעמים אפילו חם לנו מידי…

לפני הרביעי ביולי, כשהכל עוד היה אפור, היו שמועות על קיץ. אז יצאנו לחפש אותו בכלמיני מקומות.
למשל - בקמפינג שעשינו ב Lake Chelan.
בפעם האחרונה שהיינו שם (מאי בשנה שעברה), היינו במלון. הפעם הלכנו על האופציה הקרובה יותר לטבע. שימו לב איך השתכללנו עם ציוד הקמפינג שלנו…

   

אז מה עושים בקמפינג ? מחפשים חרקים (גיא ואיתי), משחקים, נחים ואוכלים (לא את החרקים)

   

חוצמיזה, היה גם אגם (אמרנו Chelan לא ?)

    

     

למחרת המשכנו, פחות או יותר באותה הפעילות – חרקים, מנוחה, משחקים, אוכל, אגם. לאו דווקא בסדר הזה.

   

 

ואחרי יומיים של שמש, חזרנו לרדמונד האפרורית…

כמה ימים אחרי, בחופשת הרביעי ביולי, יצאנו שוב לחפש את הקיץ. הפעם ב Gig Harbor – עיירה מתוקה, ליד אגם, עם מרינה, רחובות קטנים וצבעוניים וחופים. האנשים ב Gig Harbor אוהבים כלבים. כל כך אוהבים, עד שברחובות יש מתקני שתיה לכלבים, בכל מקום אפשר להסתובב איתם (כולל במסעדות) וממש בקלות מצאנו מלון שהסכים להלין גם את רובין. הכלב המלך.

   

   

   
משחקים בייסבול בחוף..                               אמיר החתיך                           ככה יעשה לכלב שחפצים ביקרו :)

למחרת, אחרי ששתינו קפה בבית קפה מתוק ומקומי, הלכנו ל Narrows Beach – חוף שמשקיף על הגשר המוביל מטקומה ל Gig Harbor. לא היה לנו יותר מידי זמן לנצל את החוף המדהים הזה, שהיה בו הכל – נוף מדהים, חול, המון חיות וצדפים ואנשים שהסבירו לנו על מליון סוגי סרטנים שיש שם… הספקנו לצלם כמה תמונות, ובהחלט עוד נשוב..

   

     

כשחזרנו לרדמונד בחמישי ליולי, השמש כבר זרחה, הציפורים צייצו ואפשר כבר לומר שהקיץ כאן.
ולראיה – אתמול, שמונה בערב, בחוף המרינה בקירקלנד -