פינוקיו
בבית הספר שלנו עורכים בכל שנה הצגה בשיתוף עם Studio East, הסטודיו למשחק. מדובר בהפקה רצינית ביותר. 40 משתתפים, אודישנים, שירים, ריקודים, תפאורה, תלבושות. הליווי רציני ומקצועי ביותר והתוצאה, בהתאם.
מאז שהצטרפנו לבית הספר, ראינו את ההצגות, שמענו עליהן והשנה סוף סוף, שירה הגיע לגיל בו היא גם יכלה להשתתף.
ההפקה שנבחרה הייתה פינוקיו ושירה (אחרי אודישן, ולילות ללא שינה לפניו) הייתה אחת מחמשת העוזרות לפיה הכחולה (זו שהופכת את פינוקיו לילד עץ ולילד אמיתי. לא ידעתם שהיא כחולה ??)
בשבת האחרון, אחרי חודשיים של חזרות אינטנסיביות (ארבע פעמים בשבוע, שעתיים בכל פעם והשיא בשבוע האחרון של חזרות בכל יום, מחמש עד שמונה-תשע בערב), הועלתה ההצגה. למעשה היו שתי הצגות – הצגת צהריים והצגת ערב.
היה מקסים, מדהים, מרגש. כל מה שאפשר היה לצפות ויותר. והכי חשוב – חזרנו לישון בלילה :)
לא צילמנו וידאו. ה DVD יגיע בקרוב לחנויות המובחרות.בינתיים אפשר להתרשם מזה-
בלה
יום אחרי המופע הגדול, הצטרף למשפחה דודל. או בשמו המלא – דודל ג’לי-בין צור (רציתם יאנקי דודל, מה ?.. )
כן, לא היה לנו ברור למה אנחנו צריכים את הדבר הזה, שנראה כמו עכבר יותר מאשר כל דבר אחר (במיוחד בצבע האפור ששירה בחרה).
אבל… שירה רצתה מאוד, והצליחה לשכנע את מושיק. אחרי שהוא נשבר, לא נשאר לי הרבה לומר חוץ מ “אולי עוד כלב, במקום?” אז לקחנו אוגר.
שלושה ימים הוא כבר כאן, ואני חייבת להודות שנשבתי בקסם. הוא חמוד, הוא חכם (בחיי!), הוא מצחיק ושירה מאושרת. בסוף, זה מה שחשוב. (אה, גם העובדה שהוא בכלל בכלל לא מסריח כמו שחשבתי משחקת מאוד לטובתו.. )
חכה לי…
אחרי הרבה לבטים, שיחות ומחשבות (ומי שהיה עד להם, יודע עד כמה זה היה לא פשוט) החלטנו להאריך את השהות שלנו עוד קצת… תאריך החזרה המעודכן – מרץ 2015 (אי שם במהלך הפסח). עד אז נבוא לבקר בדצמבר הקרוב. כבר יש כרטיסים!
