הזמן עובר פה כל כך מהר, ואני לא מספיקה לעמוד בקצב העדכונים…
נדמה שנכנסנו לשגרה כלשהי, למרות שעוד אין ממש תחושת יציבות. כל יום שעובר הוא סוג של התקדמות..
הימים עוברים מהר, אפילו מהר מידי. בית הספר מסתיים בשעה 15:00 ועד שאנחנו אוספים את גיא, חוזרים הביתה, אוכלים ארוחת צהריים (בארבע…), מכינים שיעורי בית (ויש הרבה שיעורי בית, והם תמיד באנגלית…) השעה כבר כמעט שש בערב, והנה היום כמעט נגמר.
בין לבין אנחנו מנסים להשחיל עוד קצת פעילויות (חברים קצת, סיפריה ואם מזג האוויר מאפשר, גני שעשועים), אבל זה לא תמיד מצליח. בכלל לא ברור לי איך בכל המרתון הזה אמורים להכנס עוד חוגים, חברים (בינתיים המבחר עוד מצומצם, אבל הוא יגדל) ואוויר לנשימה…
מה שכן, סופי השבוע פה רגועים יותר. מכיוון שאת כל הסידורים אני/אנחנו עושים במשך השבוע, סופי השבוע מוקדשים לבילויים בלבד.
אז בסוף השבוע הקודם בילינו באקווריום של סיאטל. מדובר במוזיאון ימי, לא גדול אבל מאוד מספק. ראינו כלמיני יצורים תת ימיים מקסימים, נגענו בסרטנים, כוכבי ים ואלמוגים, פגשנו כלבי ים מתוקים ואפילו מצאנו את נמו (-:
אחרי המוזיאון הסתובבנו קצת (עד כמה שהגשם שהתחיל לרדת איפשר..) על המזח, אכלנו מרק סרטנים (אמיר ושירה מתים על זה… (-:) ואח”כ הילדים האכילו את השחפים עם השאריות (השלט אמר שמותר, ושהשחפים בררנים אז אין חשש להאכיל אותם. באמת, מה-זה בררנים. הם בהחלט מעדיפים צ’יפס על לחם…)
במהלך השבוע שעבר הספקנו לקיים שיחה עם המורה של שירה (מקסימה ! היא נתנה לי רעיונות לספרים שעשויים להתאים לשירה, ודיברה איתי ארוכות על ההשתלבות שלה), אמיר התחיל חוג שח מט (חוג שמתקיים בבית הספר שלו, ביום הקצר שנגמר באחת וחצי, מיד אחרי בית הספר. הילדים נפגשים ומשחקים. למרות השפה, אמיר הסתדר שם ממש טוב, אבל קצת התלונן על הרמה הנמוכה שלהם…), הזמין חבר מהכיתה ל play date שאמור להיות השבוע (אין דבר כזה לקבוע עם חבר לאחה”צ. צריך לקבוע play date, בד”כ כמה ימים טובים מראש. איפה הספונטאניות ?..), שירה נפגשה עם חברה חדשה מהכיתה (בת להורים ישראלים לשעבר, כך שנחסך עניין ה play date…), ביקרנו חברים שהגיעו לכאן חודש לפנינו וכבר עברו לבית החדש שלהם (התרגשות.. בקרוב אצלנו…) וכולנו הלכנו לברביקיו שהיה בבית הספר לכבוד פתיחת שנת הלימודים. עמוס..
ביום שבת יצאנו לטיול במערות הקרח. שעה וחצי נסיעה (שהתארכו לשעתיים פלוס בגלל פקקים…) והגענו לשביל יפהיפה ביער גשם שמוביל למערות שעשויות מקרח ! זה מראה מקסים, ויחד עם ההרים העצומים שמקיפים את האיזור, גם מאוד מרשים. בניגוד למה שחשבנו, לא היה שם קר.
ליד המערות יש מסלול קצר שמוביל למפל ולעוד מערה שנותרה ממנה רק קשת
למחרת, יום ראשון, אמיר החליט שהוא רוצה לאכול ארוחת בוקר “כמו האמריקאים” – ביצים עם בייקון והאם ונקניקיות.. אז מצאנו את Ruby’s, דיינר חביב שמעוצב ממש כמו דיינר משנות החמישים. הרגשנו קצת כמו ב happy days (-:
אמיר מאוד מרוצה (-: וזה מה ששירה אכלה
אגב, למי שדואג – אמיר לא גמר את כל המנה… אבל הוא כמעט סיים את המילקשייק שהוא הזמין בנוסף… (-:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה