שחור ולבן ; לבן על לבן

לפני שבועיים אמיר השתתף בטורניר שח מט. זה היה הטורניר הראשון שלו כאן, ו(כנראה) לא האחרון. הטורניר התקיים במועדון אליו הוא הצטרף לפני כחודש. הארגון היה למופת (בסטנדרטים דומים לטורנירים שאמיר השתתף בהם בארץ) והכל… באנגלית (-:

אגב, למי שמתעניין בתוצאות (סבא וסבתא ?…) – אמיר ניצח ב 2 מתוך 5 משחקים (והוריד את המעיל רק אחרי המשחק השלישי…), וזכה במדליה על השתתפות ראשונה, ובהרבה גאווה מאבאמא.

וביום שבת האחרון, גיא השתתף בטורניר גו’דו, הראשון שלו כאן ובכלל (-: זה היה טורניר בתוך המועדון המקסים אליו הוא ושירה הצטרפו לפני חודש. שירה בחרה שלא להשתתף, אבל גיא לא ויתר ולמרות שבהתחלה לא הייתי בטוחה שיתאים לו, הוא התעקש והשתתף.
כמה מילים על המועדון – זה מועדון מקסים, מאוד משפחתי (הם גם מעודדים השתתפות משפחתית של אחים והורים), ולמרות שיש לו מראה אולי קצת בלגניסטי וקצת לא אופייני לאמריקה, הוא מוציא בכל שנה כמה מהמדורגים הגבוהים במדינה.
המדריכים מאוד נחמדים, ובטון של רס”ר בצבא מצליחים להשליט משמעת על קבוצה של כ 20 ילדים שמורכבת מזעטוטים כמו גיא ועד לילדים בכיתות ה’-ו’.
בטורניר ביום שבת השתתפו המון ילדים, מה שלא הרתיע את גיא, וכשקראו בשם שלו הוא התייצב ונלחם בעוז. בסה”כ הוא שיחק 3 משחקים וניצח בשניים מהם (אחרי שהוא הבין שאם מפילים אותו, מותר לו, אם הוא מצליח, גם לקום ולהמשיך בקרב…). בסה”כ הוא זכה במקום השני והמכובד (אז מה אם היו רק 3 ברמה שלו ??) ובכדורגל.

  

הפסד בקרב הראשון (אחריו זנחתי את המצלמה ובקרבות הבאים עברתי לעודד)

     
                                                                                                                  חיוך נצחון אחרי הקרב השני

בין לבין היה לנו international night בבית הספר. זה ערב שבו נציגים מתנדבים ממדינות שונות מכינים דוכנים בהם הם מספרים על המדינה. הילדים התרוצצו בין הדוכנים ואספו מזכרות מהדוכנים – ביפן הם קיבלו סימניה שכתבו עליה את השם שלהם ביפנית, וגם ראו ספרי לימוד יפנים של ילדים בכיתות המקבילות (מלאים באיורים נוסח מרקו, אגב…), בהודו הם עשו חינה על היד, באוקרינה הם קיבלו מילון קטן של כמה מילים שימושיות באוקראינית (למי שזה שימושי לו), וגם גילינו שהכריכה של הארי פוטר באוקראינה שונה לגמרי מזו שבארה”ב (שזהה לזו שבישראל). היה פשוט מקסים. לישראל, אגב, לא היתה נציגות (אנחנו, ושאר 4 המשפחות הישראליות לא טרחנו להתנדב…), אבל במסגרת הארוחה המשותפת, בה כל אחד הביא מנה שמאפיינת את המדינה ממנה הוא בא, הבאנו קוסקוס שזכה להצלחה (-:

   
חינה בדוכן ההודי                                       יפן                                                           קוריאה

ובסוף השבוע האחרון חזרו סבא וסבתא, אחרי שהם בילו שבועיים בקליפורניה ושבוע בדרך מקליפורניה אלינו. הם באו יחד עם דוד איציק (אח של אבא שלי), ויחד איתם נסענו ל Leavenworth, עיירה יפהיפה שנמצאת מרחק שעתיים נסיעה מאיתנו. העיירה מתאפיינת באופי אירופאי (בעיקר בגלל ההחלטה שנלקחה בשנות ה 60, לתת לעיר אופי בווארי, שיהפוך אותה לאטרקציה תיירותית) – ראחוב ראשי מלא בחנויות קטנות ויפות, גלריות, מסעדות, חנויות יין וגבינות. בעונה הזו של השנה יש שם גם שלג, והילדים החליטו לנצל אותו כדי לבדוק את מכנסי השלג החדשים שלהם, וגם את המזחלת. לאור מזג האוויר שמתחיל להשתפר ולהתחמם, כנראה שזה הדבר הכי קרוב לסקי שנעשה השנה..

   
מדגמנים את בגדי השלג

   
זה רק נראה מפחיד..

 
תמונה עם מזחלת….                                   ועם דוד איציק

   
הרחוב הראשי                                                                                                           חלון ראווה

   
עוד חלון ראווה                                            עץ הפרצ’לז                                 גלידה בשלג..

אנגלית מצחיקה, עברית גם כן

גם עכשיו, כשאנחנו כאן כבר כמעט חצי שנה (מי סופר ?… ), והילדים בביה”ס והגן כבר חמישה חודשים, האנגלית שלהם רחוקה מלהיות מושלמת, או אפילו שוטפת… איפה כל האנשים שאמרו לנו “אל תדאגו, עד הכריסטמס הם יקשקשו באנגלית בלי הפסקה” ??

נכון, בינם ובין עצמם משתרבבת לה לפעמים מילה או יותר באנגלית, אבל יותר בולטים, לנו לפחות, השיבושים בעברית (כמו גיא שביקש “יוגורט עם בירה” לקינוח. הוא התכוון לריבה, כמובן…)

לזכותם יאמר, שהם לא נותנים למגבלות השפה לעצור אותם, ולמרות הקושי, הם מדברים ומתבטאים, בכיתה ועם חברים אמריקאים.
בקריאה ההתקדמות מהירה יותר. אמיר ושירה קוראים כבר ספרים ברמה של הכיתה שלהם. אמיר שוקד עכשיו במרץ (?) על ה Book Report שלו שהוא עושה על הספר “The tales of despereaux”, ושירה קוראת ספרי ג’רונימו סטילטון. הסדרה האהובה עליה היא על ילדה בשם Cam Jansen שהיא, איך לא, בלשית שפותרת תעלומות…

גיא מתמודד עם השפה בדרכו שלו. מצד אחד יש סביבו 4 בנות שדוברות את שתי השפות ושמחות תמיד לתרגם לו ובשבילו את מה שאומרים לו ומה שהוא רוצה לומר. מצד שני, כשהוא רוצה לדבר עם הבנים (השנים הנוספים שיש בקבוצה שלו..), הוא נאלץ להתמודד עם העניין יותר ברצינות

יום אחד כאבה לו הבטן בגן. הוא פנה לגננת שלו ואמר לה “I have awy in my butten”. הוא רצה להגיד “בטן” במבטא, ויצא לו “butten”.
הגננת לא הבינה “??Butten ? what butten” ופתאום אורו עיניה “!!OH ! belly button”. כשבאתי לקחת אותו, היא סיפרה בגאווה שגיא יודע איך לומר belly button. כששאלתי את גיא הוא אמר “מה ? רק אמרתי לה באנגלית שכואבת לי הבטן..”

והיום הוא חזר מהגן עם שיר על פינגווינים (הם לומדים על החיות בקוטב עכשיו. מעניין למה ?…). לקח לנו זמן לפענח. התשובה נמצאת אחרי קטע הוידאו הבא -

I'm a Little Penguin

I'm a little penguin
Black and white,
Short and wobbly
An adorable sight.
I can't fly at all
But I love to swim,
So I'll waddle to the water
And dive right in!

אז מה היה לנו ?

חופשת חורף אחת, כריסטמס, סבים שבאו לביקור, ביקור בויקטוריה, סרט, גן חיות, ביקור ב snoqualmie falls, ביקור ב gasworks park, שנה חדשה  שלג (שוב.) ו.. חזרה לשגרה…

וביתר פירוט – שירה ואמיר יצאו לחופשת החורף שלהם יומים אחרי בוא הסבים. גיא הצטרף אליהם שבוע לאחר מכן.
בסוף השבוע באמצע החופשה, שנפל גם על הכריסטמס, נסענו לויקטוריה היפה.

ויקטוריה היתה מקושטת לכריסטמס, והעיר שגם בימים שגרתיים היא אחת היפות, קיבלה צביון חגיגי והרבה מנורות. הבעאסה היחידה היתה שלכבוד החג נסגרו גם כל המסעדות, כך שאת ערב הכריסטמס העברנו במסעדה סינית (היחידה שהיתה פתוחה, אבל היא גם היתה מעולה).

 
בלילה….                                                  וביום

את היום השני פתחנו בשוקו חם בבית קפה מקומי. אחריו טיילנו בעיר לאורך הטיילת, ראינו בתי סירות ואפילו זכינו בנשיונאל גיאוגרפיק לייב כשראינו שחף אוכל סרטן..

     

אחר הצהריים יצאנו ל butchart gardens – גנים מדהימים שהוקמו על איזור שהייתה בו פעם מחצבה. משפחה (משפחת בוצ’ארט) עם חזון (וכנראה גם עם יכולת מימון) יזמה את הפיכת המחצבה לאתר תיירותי והתוצאה מרהיבה. מושיק ואני ביקרנו כבר בגנים האלו בקיץ. חששנו שהביקור בחורף, כשאין פריחה, יאכזב קצת והתבדנו. במקום פרחים, שילבו בגן תאורות (כריסטמס, כבר אמרנו ?…). הילדים קיבלו דף משימות למצוא את הדמויות מהשיר Twelve days of Christmas (מקבילה נוצרית ל 1 מי יודע. ארוך ומעיק באותה המידה…) תוך סיור בגן, ולקינוח הייתה הופעה של מקהלה ששרה משירי החג.

   

הצ’ופר הגדול מבחינת הילדים הייתה רחבת החלקה על הקרח. מסתבר שההכשרה ברולרבליידס השתלמה, ואחרי סיבוב מהסס אחד, אמיר ושירה התחילו להחליק על הרחבה כאחד המקומיים..

   

ביום למחרת ביקרנו במוזיאון. בויקטוריה יש רק מוזיאון אחד (Royal BC Museum) וזה בהחלט מספיק. מדובר במוזיאון מדהים, שאפשר לבלות בו יום שלם ואפילו יותר. בעיקר הוא מספר על המקום – הטבע, האקלים, החיות והאנשים שהיו ויש באי.

   
מי עשה לי… ??                                        שחזור 1:1 של ממותה !!                               חוקרים את מצולות הים…

   
אמיר שוקל כמו זאב (רעב…)          כמו מה גיא שוקל ?…                   שחזור של העיר בשנות ה 20

חזרנו הביתה עייפים ומרוצים. הילדים, ברוח החג ועם אנרגיות שיש רק למי שחזרה הביתה משמחת אותו, התארגנו להצגה ברוח החג..

   
גיא השדון                                   (נעלי השדון)                                              ואמיר סנטה קלאוס

 

ומה עוד היה לנו ?

קצת בית…

שירה מכינה עוגת שוקולית

גן חיות

  
אריה מתחרדן בשמש (בחוץ 4- מעלות צלזיוס !!)

טיול באיזור North bend

   
הולכים בשלג                               על הגשר התלוי                           יש דובים ביער…

 
snoqualmie falls. כל מילה מיותרת…

   
rattlesnake lake (ככה זה נראה בקיץ…)      המים קפאו ו”כלאו” את האבנים והענפים

   
gasworks park (תחנת גז ישנה שהפכו לפארק מקסים שמככב גם בסרט החובה singles)      שירה מדגימה אכילת במבה. ברקע – סיאטל.