נכון, הרבה זמן לא עדכנתי את הבלוג. חשבתי שהיחידים שקוראים אותו (כלומר הסבים) ממילא כאן… (ואם לא – אולי תגיבו, כדי שנדע שאתם שם ??). אבל מכיוון שהבלוג מהווה גם איזשהו יומן מסע, הגיע הזמן לעדכון.
חיפושיות הקצב
הביטלס פרצו לחיינו. קיבלתי כמתנת יומולדת (מאוחרת קצת.) את ה Beatles Rockband. הילדים השתלטו עליו בשמחה. אמיר-ג’ורג בגיטרה, שירה-רינגו בתופים, גיא ואני פול וג’ון (או ג’ון ופול) על המיקרופון (ולמי שלא ברור לו – רובין הוא האמרגן…). גיא כבר יודע לשיר את המילים של yellow submarine (או, בנוסח שלו “We all live in America marine”….) ואמיר כבר יודע את כל המילים (האמיתיות) של השיר בע”פ (או בעצם, את של רוב השירים…).
לאור העובדה המשמחת הזו, הלכנו למוזיאון המדע לראות מופע לייזר של שירי הביטלס. ככה היה כתוב באתר ואנחנו לא ממש ידענו למה לצפות. מסתבר שמופע לייזר של שירי הביטלס הוא ממש… מופע לייזר, עם שירי הביטלס ברקע. שכבנו על השטיח, כשמעליינו ריצדו צורות לייזר צבעוניות וברקע – שירי הביטלס. קיבלנו חווית שנות השמונים הזויה קצת. אולי זה מה שהרגישו חברי הלהקה במצבים מסויימים בשנות השישים…
Valentine Day
כמו כל דבר, חג או אירוע פה בארץ האפשרויות, גם הוולנטיין דיי הוא אירוע רב היקפי וממוסחר להפליא. המרצ’נדייז בחנויות מתחילים להמכר כבר יום אחרי הכריסטטמס (או בעצם, כמה ימים לפני), ולקראת היום עצמו נדמה שאת כל העיר שטף גל ורוד-סגול של לבבות, בלונים ופרחים. הילדים התבקשו להכין (אם הם רוצים) ולנטיינז (מסתבר ש valentine זה גם השם של היום, גם אהוב/אהובה וגם הכרטיס או המתנה שנותנים לו/לה…) לכל חברי הכיתה. אז הכנו.
ביום החג עצמו הילדים חזרו עם שקית ענקית מלאה ברכות וממתקים והצפת סוכר רצינית.. אנחנו פינקנו את עצמנו בביקור במסעדה הויאטנמית המשובחת monsoon, שבלי ספק נחזור אליה עוד פעם אחת לפחות, בלי שום קשר לוולנטיין…
Mid-winter break
הילדים יצאו לחמישה ימי חופש. למה ? mid winter break. לא ברור מה הסיבה לחופשה (הבלתי מוצדקת בעליל) הזו. אולי כדי להתאושש מה winter break שנמשך שבועיים וחצי והסתיים רק לפני חודש וקצת ?…
בכל אופן, את החופשה ניצלנו כדי לחגוג את יום ההולדת של גיא (בפוסט הבא), ובביקור במוזיאון הזכוכית בטקומה. מסתבר שצ’יהולי, אמן הזכוכית הנודע, נולד בטקומה, והאיזור כולו הוא כר פורה לכל מי שמתעניין באמנות הזו. יש פה בתי ספר, סדנאות, חוגים וכמובן הרבה חנויות וגלריות. ויש גם את המוזיאון הזה שהוא באמת יפהיפה. יש בו סטודיו פעיל שעובדים בו אמני זכוכית ואפשר לראות אותם בזמן הפעולה, ויש בו תערוכות ותצוגות מתחלפות. אחת מהן, זו שראינו, הייתה יפה במיוחד – ילדים ציירו דמויות, ואמני זכוכית הפכו אותן לפסלים מזכוכית. היה מקסים.
מחוץ למוזיאון יש תצוגות נוספות, והעיקרית בהן – הגשר של צ’יהולי שמציג הרבה יצירות שלו.
עוד בחופשה היינו, בחסות הסבים, בהופעה של ה harlem globetrotters – סוג אחר של אמנות, לא פחות מרשימה..
מזג האוויר
אי אפשר פוסט בלי מילה על מזג האוויר… אז למרות התחזיות המפחידות על חורף אכזר במיוחד, חודש פברואר היה סביר ביותר. ההורים שלי חושבים שהם הביאו איתם שמש במזוודה. אולי זה נכון. כך או כך, היו הרבה ימי שמש, מעט ימי גשם וגם האפור לא מאוד אפור. מצד שני, היום יורד פה שלג (שלא נערם, לאכזבת הילדים…)…
אז באחד מימי הגשם הקרים הכנתי פלפלים ממולאים, דולר הפלפל, אבל קשה היה להתאפק…
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה