נכון, עוד לא עברנו אפילו חצי, אבל רגע לפני שמשפחת בן דור מגיעה, והחופש שלנו מעביר הילוך, הנה מה שהספקנו עד עכשיו -
ביום השני בבית, שירה ואמיר ביקשו יומנים והחלו לכתוב בהם במרץ. אני שוקלת להעביר אליהם גם את ניהול הבלוג…
אחר הצהריים שמשי וחם החל בצורה תמימה. היינו אצל חברים, והילדים לקחו צבעי גואש והלכו לצבוע את בית הקרטון של הילד מהבית השכן…
לא ברור מה הביא לתפנית, אבל היא קרתה ודי מהר, יש לציין, הילדים עברו לצבוע גם את עצמם… בהתחלה בטעות, אח”כ במתכוון..
בסוף התהליך, זה נראה כך - 
לא לדאוג. הצבע ירד מהר. הזכרונות והתמונות יישארו עוד להרבה זמן :)
בסופשבוע שעבר הלכנו לראות את הפירטים עוגנים על חופי סיאטל. טוב, לא באמת פיראטים. במסגרת פסטיבל seafair (שכולל עוד המון דברים) היה פסטיבל פיראטים.
הגענו לחוף ואכן ראינו – על החוף והטיילת המון אנשים ודוכנים, ובים – ספינות פיראטים
חיכינו וחיכינו, חיכינו וחיכינו. חצי שעה בערך. בינתיים שעשעה אותנו ספינת כיבוי אש מאוד מרשימה
ואחרי חצי שעה הבנו. אלו לא הפיראטים. אלו אנשים בעלי סירות פרטיות שהתלבשו בהתאם לאירוע…
ואז הגיעו הפיראטים. המון המון פיראטים, על גבי נחתת אמריקאית, וכבשו את החוף מלא האנשים…
וזה הכי קרוב שאנחנו הגענו לפיראטים – :)
אחה”צ אחד (דווקא לא שמשי במיוחד…) ביקרנו בגן השעשועים המקסים ב bellevue, וככה זה נראה -
שירה על גב הלוויתן… זה בשביל הפרספקטיבה.. וזה אחד קטן יותר
רב חובל מביט אל האופק… שלושה רבי חובלים מביטים אל האופק…
זה ההספק עד כה. עוד חודשיים פחות 5 ימים חוזרים לבי”ס (מי סופר ?…)
מקסים. לפחות בסיאטל מזג האוויר נעים בקיץ ולא צריך להיסגר כל היום המזגן כך שהילדים מסכנים צופים במחשב ובטלוויזיה כל היום בקופיקו, דורה והחברים האחרים.
השבמחק