ב Thanks Giving (ותודה על שנתנו לנו יומיים חופש…) החלטנו לבקר בפורטלנד.
יצאנו בשמונה בבוקר (הפחד מהפקקים…), הגענו באחת עשרה (איפה הפקקים, איפה ??).
פורטלנד באמת יפה ונחמדה מאוד, אבל החג, איך לומר, לא ממש מחמיא לה. בחג כולם נוסעים למשפחות שלהם (וזה באמת חג משפחתי), ואלו שנשארים לשוטט ברחובות העיר, הם אלו שאין להם ממש משפחה (או בית) לחגוג בו…
לנו היה בית לחגוג בו. חגגנו עם משפחת דגן היקרה, שעברה לפורטלנד ממש לא מזמן וכבר נראים כאילו הם גרים שם שנה לפחות.
למחרת החג הרחובות עדיין היו שוממים. אולי בגלל ה Black Friday. עכשיו כולם עברו מהבתים לאוהלים ואנחנו אמרנו לילדים שאלו שנמצאים באוהלים, יש להם בית. הם ישנים באוהל רק כי הם רוצים (עוד) טלויזיה ב 200$ לבית שלהם..
אז התחלנו בארוחת בוקר ב Mothre’s bistro, שוטטנו קצת (מצאנו מסעדה עם שם מצחיק..),המשכנו בנסיעה במטרו החביב (והחינמי) שיש בעיר, ואח”כ יצאנו מחוץ לעיר ל multnomah falls
ואז גילינו שיש בערב הופעה של Pink Martini, הלהקה החביבה עלינו. הם במקור מפורטלנד ומופיעים בכיכר במרכז העיר במסגרת הדלקת האורות על העץ הענקי שיש בכיכר (מה שמסמל את צאת ה thanks giving וכניסת הכריסטמס…). כמובן שהתרגשנו מאוד, ומכיוון שזכרנו את ההופעה שהיינו בה, בנינו גדולות ונצורות על ההופעה בערב.
ההכנות להופעה העץ
כמו ישראלים טובים שמנסים להתנהג כמו אמריקאים, הגענו שעה לפני תחילת המופע לכיכר. האמריקאים, מסתבר, הגיעו כבר שעתיים לפנינו.. לא נשאר מקום לשבת, אז עמדנו. בהתחלה לבד… אח”כ עם עוד כמה אנשים… אח”כ עם עוד המון המון אנשים (בנוסף להמונים שישבו). כמובן שהילדים לא ראו כלום, אבל לא ויתרנו.
ואז התחיל המופע. הוא נפתח ברביעית כלי נשיפה שניגנה שירי כריסטמס. נחמד. המשיך במקהלת בני נוער ששרו שירי כריסטמס. חביב. ואז עלה לבמה Thomas Lauderdale, הסולן המצחיק של הלהקה. הוא הרגיש לגמרי כמו בבית. שלף ארגז עם שירונים, פיזר אותם בקהל והתחיל שירה בציבור של… נכון, שירי כריסטמס. בין לבין היו הפתעות הזויות לגמרי כמו ראש העיר של פורטלנד שעלה לבמה בצעיף צבעוני, צעק משהו במו “ניסו לנצח אותנו ולא הצליחו ! אנחנו כאן !” (הלו! זה לא משפט שלנו, של היהודים ??) וירד מהבמה. שחקנית מהצגה לא ברורה שהצטרפה לשירה בציבור, סנטה קלאוס שמנמן במיוחד שבא להדליק את האורות על העץ… אבל השיא, ללא ספק, היו ארבעת הנכדים של משפחת וון טראפ (הילדים מהסרט “צלילי המוסיקה”) שהתארחו בפורטלנד להופעה בקונצרט-שקר-כלשהו והוזמנו לבמה (בהתרגשות גדולה של תומאס…). הם השתלבו באופן מדהים במחרוזת שירי הכריסטמס (חלק הם שרו בגרמנית..), וכשהם שרו, בליווי של pink martini (וכל הקהל) את My Favorite Things לא יכלתי להפסיק לצחוק..
rudolph the red nosed reindeer יודלל ליי הננו כאן ! למרות הצעיף…
ולמי שממש רוצה, המצלמה שלי לא תפקדה באותו רגע גורלי, אבל מישהו כבר העלה ליוטיוב סרט של הדלקת העץ…
מההופעה ההזויה, המשכנו להופעה הזויה לא פחות. ארוחת ערב במסעדת מרקש. מסעדה מרוקאית עם תפאורה מתאימה (כולל המלצר המצרי החביב שהיה לנו), אוכל מעולה וכמובן… רקדנית בטן :)
מלקקים את האצבעות… זה לא רק נראה. זה טעים !! השיא – מלבי ובסבוסה לקינוח…
ובין לבין כשברקע מוסיקה ערבית מסוגים שונים, פתאום אני מזהה צלילים מוכרים. כן, ללא ספק - עידן רייכל בשיר “בואי”. וככה מצאנו את עצמנו אוכלים קוסקוס (ועוד כלמיני דברים טעימים שאני לא זוכרת איך קוראים להם), במסעדה מרוקאית, עם מלצר מצרי, בפורטלנד, כשברקע עידן רייכל… הזוי.
למחרת, אחרי שינה טובה (ואחרי שעיכלנו את קורות הערב הקודם בכל המובנים), יצאנו ל OMSI – מוזיאון המדע. למרות שכבר יש לנו נסיון לא מבוטל במוזיאוני מדע, זה של פורטלנד באמת מקסים. היינו בפלנטריום, בסיור בצוללת, במעבדת כימיה. ניסינו לבנות מבנים שיעמדו ברעידות אדמה, ולמדנו על גלגלים..
הקורא הדר – חמש התמונות הבאות – בשבילך :)
במעבדת הכימיה לשירה יש משקפיים שונים לכל ניסוי..
משם המשכנו הביתה (לא לפני שעצרנו ב costco ובאיקאה כדי לקיים את מצוות החג ולנצל את העובדה שבאורגון אין מס קנייה…). הגענו אחרי 3 שעות נסיעה (אין פקקים ! זה סתם מיתוס…) עייפים ומרוצים. עוד נחזור
פינת הבירוקרטיה
כמה יעדים חשובים יותר ופחות הושלמו השבוע -
1. היינו בראיון ל Green Card. הילדים אושרו והאישור המיוחל צפוי להגיע בקרוב. מושיק מחכה לעוד כמה טפסים. בקרוב גם אצלו.
2. ערן הגיע לבקר והביא המון המון המון לבני לגו מסבא וסבתא שמאוד שימחו את כולנו.
3. לשירה ואמיר היו משחקי כדורסל ראשונים. גם ה Eagls (שירה) וגם ה Grizzlies (אמיר) הפסידו (בכבוד, בטח שבכבוד…). מכאן אפשר רק לעלות..
4. שירה ואמיר קיבלו עניבות בצופים בטקס-ללא-אש
5. אני (שוב) התפטרתי ובדרך לחתום חוזה במקום חדש…
היה נכון… אמיר כבר נכון..
ובזכות זה הוא קיבל את העניבה…
ולסיום – תמונה של שיתוף פעולה. תודה סבא-סבתא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה