יום 5
את הבוקר פתחנו בבילוי קצר בבריכת המלון (הבטחה מאתמול לילדים..) ומיד יצאנו ל Bryce Canyon – שם בילינו את כל היום, ואפשר להבין למה –
האדום מאתמול התחלף בכתום…
התחלנו בנקודת תצפית ה Sunrise, ויצאנו למסלול Queens Garden – ירידה תלולה למדי שמובילה לפסל בדמות המלכה ויקטוריה (למצליחים לדמיין…), וזה מה שראינו בדרך -
והנה המלכה -
המסלול ממשיך ל Navajo Loop – שעובר בבעמק ומטפס טיפוס תלול ואכזרי לנקודת ה Sunset
ולמי שלא התעייף – יש עוד תמונות מהמקום המדהים הזה…
אחרי יום ארוך הלכנו לאכול ב Ruby’s inn – מסעדה בכניסה לפארק. במסעדה הזו מושיק ואני אכלנו לפני אי אלו שנים (14, כבר אמרנו…). אחרי טיול מפרך באותו הקניון ממש אכלתי את מה שזכרתי כ”סטייק הכי טוב שאכלתי אי פעם”. לשם החלטנו (ושכנענו את משפחת בן בסט) לחזור גם הפעם… האמת ? יש זכרונות שעדיף לשמר כזכרונות בלי לנסות לעמת אותם עם מציאות כלשהי… (וסליחה עומר ותמר…)
בגלל הגודל העצום של החבורה שלנו (10 אנשים), נאלצו לפצל אותנו לשני שולחנות, כך שהילדים הבוגרים ישבו בנפרד. כולם היום מרוצים מאוד מהעניין – גיא ואיתי שאף אחד לא הפריע להם לשחק בפלאפונים, המבוגרים שהצליחו לנהל שיחה של יותר מחצי משפט ברצף ובעיקר - הילדים הגדולים שהתנהלו לגמרי בעצמם. פנו למלצרית, הזמינו את מה שהם רוצים (סטייק, מידיום, תודה) וגמרו את כל האוכל. כמעט… :)
וזה מה שקורה כשנותנים לאמיר להזמין לבד את הקינוח שלו…
(ושמישהו כבר יגיד לו שהוא חייב להסתפר!)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה