אז נכון שבין הביקור של משפחת נשר במרץ לטיול ליוטה ואריזונה במאי, יצא שחודש אפריל נשכח לו, אבל גם בו עשינו דברים. ועוד איך..
למשל -
טיילנו עם משפחת פריש היקרה (שבינתיים כבר חזר לארץ… :( ) וביקרנו את הטרול שחי מתחת לגשר בפרמונט - 
מצד אחד… ומצד שני… זה אמיר. אין להתבלבל בינו ובין הטרול…
אח”כ גם הסתובבנו בשכונה הצבעונית..
חזרנו לסיבוב במזרקה במרכז סיאטל, וגם נפגשנו עם סיוון, בת הדודה מקליפורניה.. 
נרטבים… ומתייבשים..
אני התחלתי ללמוד פיסול והגעתי למסקנה ש (א) זה מאוד מאוד קשה (ב) בלי (ועם) קשר, זה ממש לא בשבילי. לא הסוג הזה של הפיסול, בכל אופן.
ולמרות זאת, ולמרות שאני סובלת (ולא בשקט…) – הנה התוצאות. נכון שזו חצי עבודה, אבל כנראה שהחצי השני אף פעם לא יגיע…
כמו בשנה שעברה, חגגנו יומולדת ליונתן וגיל בפארק – יאורע מלא במשחקים, שמש (כן, איכשהו יוצא שביומולדת שלהם זורחת השמש…) ואופניים. החידוש הגדול הפעם היה שגם גיא רכב הצטרף לרוכבים!!
מאז, יש לציין, הוא רכב עוד הרבה פעמים והאופניים הפכו להיות אחד הדברים האהובים עליו (אם לא ה… ). כל יום הוא רוצה “to ride my bike” הוא משתפר מאוד מפעם לפעם (הגנים… ולא אלו שלי…) ובסופ”ש האחרון הוא אפילו עבר לאופניים הישנות של אמיר, עם הילוכים…
בין לבין הספקנו לראות הופעה של coldplay שהייתה באמת, אבל באמת מדהימה. הרגע ההוא בו כריס מרטין שר hurts like heaven, ומליוני קונפטים נפלו על הקהל היה, בלי להגזים ובלי ציניות, אחד המאושרים בחיי (אבל לא ה.. )
Coldplay שולטטטתתת!!!!11
ונכון, הסאונד פה גרוע להפליא, אבל הייתי חייבת לנסות לשתף, אפילו קצת…
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה