בלוג על גלגלים–הרוקיז הקנדיים, המשך

יום 4 – שמורת Banff ואלק

גם היום הרביעי שלנו נפתח במזג אוויר מדהים עד כדי קייצי ממש.
הטיולים היום התרכזו בשמורת Banff, הסמוכה לאתר הקראוונים בו ישנו בלילה. המסלול הראשון שנבחר – Hoodoos. הקפצנו רכב אחד לסוף המסלול, נסענו לתחילתו והתחלנו ללכת. המסלול התחיל כהבטחה גדולה -  טיול לאורך נהר Bow רחב המימדים, אלא שדי מהר עזבנו את הנהר והתחלנו ללכת ביער ברושים סתמי למדי. ההליכה נמשכה ונמשכה (שעתיים בערך) בעלייה לא פשוטה כשכל הזמן אוכלים אותנו יתושי הענק המקומיים…

    \
לאורך הנהר…                                            הנוף המדהים ברקע                     זה לפני העלייה…

בסופו של דבר הגענו חזרה קרוב לאתר הקראוונים שלנו. שם התפצלנו. האבות הלכו להביא את הרכב השני וכל השאר חיכו. בזמן שחיכינו, גיא מצא לו חבר חדש..

   

אחרי התאוששות קצרה (שכללה בעיקר סנדביצ’ים וצ’ופארים) המשכנו למסלול הבא. בדרך אליו ראינו כמה אלקים מנומנמים שהעלו גירה בין השיחים.

המסלול הבא – Johnston Canyon. במסלול הזה יש שני מפלים – אחד נמוך והשני גבוה. כל המסלול לאורך נחל, וחלקים גדולים ממנו על טריבונות תלויות מהסלע.מדהים !

     
מטפסים…                                  טריבונות תלויות                           זה “סתם” מפלונצ’יק בדרך             וזה כבר המפל הנמוך  

אחרי שהגענו למפל הנמוך התלבטנו והחלטנו להמשיך למפל הגבוה. זה הזמן לח”ח גדול לילדים (וגם למבוגרים…) שהלכו היום כמעט 10 ק”מ, רובם בעליה…

   

בדרך פגשנו עוד כמה חיות מקומיות, בינהם עורב עצום מימדים שנהם על המטיילים…

 

בדרך חזרה פגשנו את האלקים שנמנמו קודם. הפעם הם היו עירניים למדי, טיילו להם ואכלו מהדשא ומהפרחים היפים…

   

לפני החזרה לאתר הקראוונים, עשינו עצירה קלה בעיר Banff. עיירה מצחיקה, בסגנון קצת אלפיני, עם שמות רחובות כמו Bear, Grizzly ו Otter….

 

התחברנו שם לאיטרנט, שלחנו את הבלוג של אתמול וחזרנו ל”מחנה” שלנו לארוחת ערב ראוייה לטיילים הרציניים שהיינו היום :)

 

ומחר אולי נראה עוד דוב ??….

יום 5 – איזור Banff

כל הלילה ירד עלינו גשם זלעפות שדפק על גג הקראוון… התעוררנו ליום חורפי וגשום למדי (תמר – תשכחי מעניין הבגדים הקצרים…). התארגנו על ארוחת בוקר – הפעם בתפריט וופל בלגי, אחריה הילדים שיחקו קצת בקראוון במשחק דמיון בסגנון ה DND שהם המציאו לעצמם, ואנחנו תכננו את המשך המסלול

 

החלטנו לעבור בשניים משלושת האגמים שיש באיזור לפני שאנחנו עוזבים לכיוון Lake Louise. קצת הימור בהתחשב בגשם שלא הרפה…
ההימור הצליח (חלקית – בהמשך). כשהגענו ל Lake Johnson עוד ירד גשם, אבל מהר מאוד הוא הפסיק ואנחנו מצאנו את עצמנו מתחרדנים בשמש הנעימה לחופו של אגם מקסים עם נוף מדהים. האמיצים בינינו נכנסו למים. בהתחלה בבגדים, אבל מהר מאוד הם עברו לבגד ים..

   

   

אחרי הרחצה, וההתייבשות, יצאנו למסלול קצר באורך כקילומטר שמקיף את האגם. המסלול יפהיפה באמת – בין עצים ופרחים כשכל הזמן רואים את המים והנוף, אלא שבשלב מסויים, בעודנו הולכים, חזר הגשם.. בהתחלה בטפטוף אבל מהר מאוד הוא הפך לרציני ביותר. הגענו בחזרה לקארוון ספוגים ורועדים ורק בגלל שמיהרנו כל כך להחליף בגדים אין לי תמונות שלנו רטובים עד לשד עצמותינו..

   
זה עוד החלק היבש…

אחרי התייבשות רצינית יותר, והתאוששות שכללה ארוחת צהריים (איזה כיף זה קראוון ! הכל נמצא איתך בכל מקום. ההתארגנויות הופכות לפשוטות כל כך..) המשכנו לאגם הבא – Lake Minnewanka. בדרך ראינו כמה מהתושבים המקומיים

ואגב, מילה עת התושבים המקומיים – הם מאוד לא נחמדים. גם האחראיים ב campgrounds השונים, גם המוכרים בחנויות, גם התושבים בערים וגם המדריכים בתחנות ה visitor center (ששם הם ממש אמורים להיות נחמדים !). מושיק טוען שפשוט התרגלנו לנחמדות היתר של האנשים בצפון מערב ארה”ב. אולי בכלל הסיבה היא שהמקומיים כאן כל כך מתורגלים בתיירים וטיילים שכבר נמאס להם להיות נחמדים אליהם…

אגם Minnewaka (שם מעולה! :) ) כבר גדול הרבה יותר, ויש בו אפשרות לשכור סירות מנוע קטנות ולשייט בו. אלא שגם כאן, קצת אחרי שהגענו, התחיל גשם נוראי. מכיוון שבסרט הזה כבר היינו, והמגבות עוד לא לגמרי הספיקו להתייבש מהבוקר, החלטנו לוותר על התענוג הרטוב הפעם והתקפלנו…

   

המשכנו ל Lake Louise ובדרך ראינו (עוד) נופים מדהימים.

 

הגענו למחנה החדש שלנו ב Lake Louise והתמקמנו בו, שוב ליומיים. המחנה הפעם ספרטני למדי (כולל המקלחות…). כנראה שככל שמצפינים, מספר האתרים הולך וקטן ויחד איתו יורדת האיכות שלהם… למרות זאת, המחנה היה מלא עד אפס מקום. קראוון שניסה להכנס לפנינו מבלי שהזמין מקום שולח חזרה בבושת פנים. מזל שהזמנו מקומות לפני חצי שנה…
התראגנו על ארוחת ערב. מיה האמביציונית והחרוצה תיקתקה מרק גריסים שהתאים מאוד למזג האוויר שממשיך להיות חורפי. אחרי הארוחה הילדים ראו את “הסיפור שאינו נגמר” לפני השינה.

הסיפור אינו נגמר. נקווה שהגשם כן…

נקווה שמחר תחזור השמש. ואם לא – שלפחות נראה עוד דוב..