It’s beginning to look a lot like Christmas

(את הכותרת רצוי לזמזם בליווי השיר הזה)

אווירת החג בהחלט כבר כאן. הבתים בשכונה שלנו מקושטים באורות צבעוניים ואלמנטים משוכליים. כשחשבנו שכבר אי אפשר יותר, השכן שלנו האיר את כל החצר שלנו והגדיל לעשות והוסיף מוסיקה כך שבכל פעם שעוברים ברחוב שומעים מנגינה אלקטרונית של שירי כריסטמס. ממש מופע אורקולי. אני שוקלת להתחיל לגבות כסף בכניסה לרחוב שלנו.. (-:

   
זה לא דיסנילנד. זוהי השכונה שלנו…

הילדים יצאו לחופשת החורף שלהם (האם “חופשת חורף” מרמז על זה שישנים כל היום ?…) שתמשך שבועיים (עד לשנה הבאה (-: ), ורגע לפני עוד השתתפנו באחד ממנהגי החג – מתנות לכריסטמס. ה-מ-ו-ן מתנות לאנשים שככל הנראה לא נקנה להם מתנות בשנה הבאה (מורים, גננות ושאר אנשי צוות) נבחרו, נקנו ונארזו בקפידה. לא ברור מה הקטע, אבל אין כאן מושג כזה של “אריזת מתנה” בחנות. לא אורזים. מצד שני, בכל סופר הכי קטן תמצא מחלקת אריזה מפוארת שתכלול ניירות עטיפה, סרטים, מדבקות ושקיות – לאריזה עצמית. בהתחלה זה היה די מוזר, אבל די מהר נסחפתי לעניין ובמשך שעה השקעתי באריזות משוכללות בצבעי אדום-ירוק-לבן.

 

בין כל השמחות של התקופה האחרונה, הגיעו לביקור גם סבא וסבתא (יחד עם 4 אריזות שוקולד השחר, 6 צנצנות קפה, 5 שקיות שקדי מרק והמון המון חלבה…) שישהו איתנו עד סוף החופשה (ואח”כ ייסעו מכאן קצת ויחזרו שוב בסביבות פברואר). יחד איתם יצאנו ל Garden d’Light - מופע אורות מרשים ביותר שמתקיים בגן הבוטני בבלוויו, לקראת הכריסטמס.

   

ימי הולדת שמחים

השבוע נערך אצלנו פסטיבל ימי ההולדת השנתי הידוע גם בשמו המוכר יותר – יום הולדת לאמיר ולשירה.
התחלנו עם שירה, בת השמונה (וואו !). פתחנו את הבוקר בארוחת בוקר-יומולדת מסורתית (שכללה בעיקר ממתקים ועוד ממתקים) עם בלונים ומתנות. הפעם בנוסף למתנות מאיתנו היו גם מתנות שחברים יקרים מהארץ שלחו לנו, וההתרגשות הייתה גדולה אפילו יותר מהרגיל. בין לבין היו טלפונים ומזלטובים בסקייפ שהעצימו את העניין עוד יותר..

     

אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לעבודה/גן/בי”ס/ספינינג (כל אחד לעיסוקו). שירה חגגה יום הולדת בכיתה. היא לימדה את הילדים האמריקאים מהם כדורי שוקולד (זה מאוד לא נפוץ פה, וגם אין לזה שם. הדבר הכי קרוב זה truffles, אבל לך תסביר שיש בזה גם עוגיות פתי בר מרוסקות…), וקיבלה ברכה גדולה מילדי הכיתה – כל אחד חתם וכתב משהו. מישהו (או מישהי) כתב לה !Shira Rocks. אכן…

אחר הצהריים נסענו לבלוויו, להסתפר. שירה ביקשה את זה ליום ההולדת, ואנחנו מינפנו את זה לגמרי. כך יצא שבמקום קיצוץ קצוות באמבטיה (כמו בכל פעם), הילדה הסתפרה ב Dooz ב Bellevue Square. חפפו לה, עשו לה פן אבל כשהספרית שאלה אותה אם היא רוצה נצנצים או סרטים בשער, שירה סרבה בתוקף.

   
חפיפה..                                                     פן..                                                          והתוצאה !

מהתספורת המשכנו ל Snowflake Lane – מופע שנערך באיזור הקניון כל שנה וכולל עשרות חיילים מתופפים, שירי כריסטמס, שלג מלאכותי ועוד דמויות רלוונטיות כמו מלכת שלג, פינגווין וכו’….

   

את הערב סגרנו בפיצה ב California Pizza Kitchen, וחזרנו הביתה שבעים, עייפים ומרוצים.
יומים אחרי כן שירה ערכה מסיבת פיג’מות-יומולדת. אחרי דיונים רבים שהיו פה האם ואיך לחגוג יום הולדת עם חברות, סוכם על 4 חברות ישראליות שהוזמנו למסיבת פיג’מות. היו סרט, פופקורן, פיצה, עוגה, והרדמות בחצות על מזרונים במרתף. אגב, הן התעוררו בשבע בבוקר..

ארבעה ימים אחרי יום ההולדת של שירה (כמו בכל שנה) מלאו לאמיר 10 שנים !!. שוב פתחנו בארוחת בוקר-יומולדת מסורתית (ממתקים, ממתקים, ממתקים…), מתנות, וברכות בסקייפ שכבר הפכו לחלק מהעניין.

   
בן כמה אתה, אמיר ?                                   ברכה מגיא                                                 שלל ברכות ומתנות

אחר ארוחת הבוקר, יצאנו במזג האוויר הגשום והסוער למוזיאון התעופה. מוזיאון מרשים ביותר שכולל ה-מ-ו-ן תצוגות (הספקנו רק חלק קטן והשארנו עוד הרבה לפעמים הבאות). מושיק והילדים נכנסו לסימולטור טיסה שאמיר ממש לא התרשם ממנו אבל גיא אמר שהוא “!! So fun”.

   

מהמוזיאון המשכנו לארוחת צהריים ב Rainforst Cafe. מסעדה (?) שמעוצבת בצורת ג’ונגל. האוכל לא היה מדהים, אבל המסעדה מאוד חוויותית ומרשימה. יש חיות שמציצות מכל פינה (רק הדגים אמיתיים.. (-: ), רעשי יער גשם / ג’’ונגל ומידי פעם אפילו מעמעמים את התאורה ומשמיעים קולות של ברקים ורעמים (כאילו אין מבחוץ…).

   

חזרנו הביתה עייפים ושמחים – ישר לשחק Harry Potter Lego ב XBox, ומחר אמיר ילמד את הכיתה שלו מהם כדורי שוקולד (וגם ייצא, בפעם הראשונה, ל Play date בבית של חבר אמריקאי. כבר היו לו לא מעט פגישות עם חברים, אבל הפעם הפגישה היא בבית של החבר...)

ועכשיו, אחרי שההתרגשות הגדולה נרגעה, פנינו להתרגשות הבאה – סבא וסבתא שמגיעים לביקור בעוד 3 ימים !!

שבת תיירים

בסוף השבוע האחרון הגיע אלינו לביקור נדב, חבר יקר מהארץ. החלטנו לנצל את העובדה שהגיע תייר (אנחנו כבר מזמן לא. מה, לא ?…) ולערוך סיבוב תיירותי בסיאטל היפה.
התחלנו בסיור ב Duck – רכב משעשע ואמפיבי. בתור שכזה הוא יודע גם לנסוע וגם לשוט (ברווז, כאמור..). נסענו ברחובות העיר, ראינו מקומות שכבר הכרנו וגם כאלו שעוד לא. בשלב מסויים, הרכב המצחיק התחפש לסירה, ושטנו באגם. שם ראינו את הבית המקורי שצילמו בו את sleepless in Seattle (אפשר ממש לדמיין את טום הנקס טובל רגליים במים…), ושאר אתרי תיירות.

   

   
נוף מעל הגשר                                            רואים את טום הנקס ?

אחרי השיטוט עברנו לסיור רגלי – הסתובבנו במרכז העיר, ראינו את המזרקה (הפעם אף אחד מהילדים לא רצה לרוץ לגעת במים..), ולקחנו את ה monorail ל Pike place market.

 

למחרת נדב טס חרזה לארץ, ואני והילדים החלטנו להתנחם בסיבוב עם חברים בגן החיות. אולי בגלל מזג האוויר (יום יבש וחמים יחסית לעונה), אולי בגלל השעה ואולי בגלל שכמעט לא היו מבקרים, החיות היו מאוד פעילות ומרשימות, וכך הצלחנו להנות משיתוף פעולה של הגורילות והדובים שעשו פוזות למצלמה.

   

חנוכה עבר עלינו בצורה סמלית – בעיקר הדלקת נרות ולביבות (על הסופגניות ויתרנו מראש), למרות שפה בתפוצות נותנים לו הרבה כבוד, בייחוד לצד אחיו הגוי, הכריסטמס. הכריסטמס מבצבץ פה מכל פינה – החל מהבתים והרחובות המקושטים, דרך שירי הכריסטמס שמושמעים בכל תחנה ברדיו ועד הסיילים והקניות לחג. בפעם הראשונה בחיי מצאתי את עצמי מחפשת מתנות לכריסטמס – למורות ולגננות של הילדים..

   

וונקובר - המשך

ביום השני בוונקובר קמנו כדי לקרוע את העיר (-: אחרי ארוחת בוקר מזינה (קורנפלקס שהבאנו מהבית…), יצאנו למוזיאון המדע.
מוזיאון המדע בוונקובר די דומה לבן דוד מסיאטל, אבל יש בו גם הרבה דברים אחרים, כמו איזור אינטארקטיבי שמחולק לקטנים יותר ולגדולים יותר וששימח את כל הילדים. אגב, התערוכה שמוצגת שם בימים אלו היא עולמות הגוף. הישר מהמדעטק בחיפה… (-:

   
ארוחת בוקר                               שירה עושה סקי על יבש                                מנגנים ביחד…

 
אמיר מרים היפופוטם                                   ומדליק נורת ניאון !

מהמוזיאון המשכנו ל Granville Island, אי בתוך וונקובר שבעבר היה איזור תעשיה והיום הוא איזור תיירותי משגשג. אין מה לומר, הוא מאוד תיירותי, אבל מקסים – יש בו שוק (מקורה) מלא בתוצרת מקומית של פירות, ירקות, פרחים, שוקולדים, סבונים ועוד ועוד וגם איזור אוכל עם דוכנים מכל העולם (באמת ! היה אפילו פלאפל…). הילדים הלכו על המבורגר וצ’יפס, אבל מושיק ואני העזנו ואכלנו משהו הודי לא מזוהה, אבל טעים מאוד.

   

חוץ מהשוק הזה יש באי עוד הרבה גלריות, מסעדות ומעין שוק-קניון לילדים, מלא בחנויות של דברים לילדים. חלקן מיוחדות יותר, חלקן פחות ובאופן כללי מאוד מקסים ומזמין.

מהאי נסענו ל Stanley Park, פארק ע-נ-ק שבימים לא גשומים (או מושלגים או כאלו שסתם הטמפרטורה בהם קרובה מאוד לאפס…) אפשר לטייל בו ברגל או באופניים ולהעביר יום שלם. אנחנו הגענו בלילה, לראות את ה Bright Night – לכבוד הכריסטמס מאירים חלק מהפארק, שנוסעת בו רכבת קטנה. נסענו ברכבת ולצלילי שירי כריסטמס צפינו באורות המרהיבים. לפעמים נחמד להיות קצת נוצרי…

   

למחרת בבוקר נסענו לאקווריום של וונקובר. כבר עכשיו ברור לי שנחזור לוונקובר לפחות עוד פעם אחד בשביל האקווריום.
הוא לא גדול, אבל מאוד מאוד מרשים. יש בו בלי סוף פעילויות והדגמות והפעלות והמון המון המון יצורים תת מימיים…

   
בכניסה לאקווריום                                        שירה וידיד                                                 את התמונה הזו גיא צילם..

   
scuba santa                                           זה לא לוויתן. גם לא דולפין. זה בלוגה והוא מתוק (-:                                ואלו כבר דולפינים

בדרך חזרה הביתה כבר היום קצת יותר פקקים, והמתנה של כשעה במעבר הגבול (עדיין, סביר לגמרי).
כשהגענו אספנו את רובין מהמשפחה החביבה ששמרה לנו עליו (למי שדאג - הוא ממש לא סבל. להיפך, הוא השתתף בארוחת thanks givin, אכל turkey ופשטידות בשר ואנחנו חושדים שהוא ממש מחכה לפעם הבאה שנצא שוב לחופשה…), וחזרנו הביתה כדי לגלות שהכריסטמס כבר כאן… או שהמכשפה של עמי ותמי עברה לגור ממש לידנו…

הבית השכן. יש עוד הרבה כאלו ברחוב. אבל על כך, בפוסט הבא…