יומיים מלאי התרחשויות

אתמול בבוקר יצאנו לגן שעשועים באיזור הבית. הילדים, שכבר מזמן כנראה היו צריכים לצאת ולהוציא מרץ, ניצלו היטב את מזג האוויר שמתחיל להשתפר ושיחקו. בגן השעשועים היתה עוד משפחה סינית (אולי יפנית ?…). הילדים די נרתעו מהם, למרות שבמבט ראשון הם נראו דומים מאוד לשלנו – לבשו מכנסי טרנינג מהוהים, חולצה קצרה עם (קצת) כתמים וקרוקס עם קישוטים ורצו וצחקו בקולי קולות. בדיוק כמו השלישיה שלנו..

     

בצהריים הכנו ארוחה מבושלת ראשונה. בתפריט היו פסטה בולונז ושניצל. הילדים אמרו שהטעם ממש כמו בבית בישראל…

אחרי הצהריים יצאנו לסידורים נוספים. המשימה הנוכחית היא להשיג טלפון סלולארי. מסתבר שזה לא מאוד פשוט פה. אם רוצים טלפון ללא התחייבות, כלומר לקנות את הסים ברשת, ואת המכשיר במקום אחר, מוצאים שהמכשירים מאוד יקרים או מאוד לא מוצלחים. בסופו של דבר מצאנו דרך. רכשנו מכשיר בתכנית ללא התחייבות ב AT&T וסים נוסף. עבורו נזמין מכשיר דרך האינטרנט, כנראה.

בצהריים הילדים סרבו ללכת (שוב… ) לסופר. החלטנו לוותר להם, וכך יצא שנהגתי לבד, בפעם הראשונה בארה”ב ! כמו שאומרת שרת התחבורה האמריקאית (כמו שכתוב בספר התיאוריה שקיבלנו ללמוד) – אין תחליף תחושת העצמאות שמתלווה ליכולת לנהוג בעצמך (שמים לב שבינתיים קראתי רק את העמוד הראשון בספר ?… )

אחר הצהריים ביקרנו בגן שעשועים נוסף. פגשנו שם משפחה ישראלית, והבנו כמה הילדים שלנו היו זקוקים לחברת ילדים נוספים.. שירה התחברה מהר מאוד עם הילדה של המשפחה השניה, וגם גיא ניסה לתקשר עם הבן שלהם.

הברקת היום שייכת לאמיר שבא אלי בגן שעשועים בריצה וצהלות “ילד אחד שאל אותי What’s your name ? ועניתי לו Amir !!!” מרוב התרגשות הוא שכח לשאול את הילד השני לשמו (-: השיחה הראשונה שלו באנגלית (-:

    

מגן השעשועים מיהרנו הביתה לחכות לרובין. אחרי המתנה מתוחה – הוא הגיע ! קצת עייף, מאוד צמא ורעב ומאוד מאוד מאוד שמח לקראתנו. הוא ליקק את כולנו, לא וויתר לאף אחד, עלה הביתה, שתה המון, אכל המון, כישכש המון המון בזנב (באופן כללי הוא נראה מאוד מאושר) ו… נרדם (-:

בבוקר לקחתי אותו לסיבוב הבוקר הראשון שלו באמריקה. בלי ספק, טיולי הבוקר שלו (ושלי) השתדרגו מאוד – הלכנו לאורך נהר sammamish היפהפה, ראינו ברווזים בנהר, טיילנו בין עצים וצמחיית בר ופגשנו המון המון אנשים שרצו, טיילו (עם או בלי כלבים) ורכבו על אופניים. ממש כמו בשמשית. וממש כמו בשמשית, גם כאן כל אחד מברך בבוקר טוב (-:

מאוחר יותר המשכנו לביקור ראשון בגן של גיא. נפגשנו עם ואלרי, האחראית על הגן, ביקרנו בחדרים (הקטנים) ובחצר (מאוד מרשימה). שוחחנו עם ואלרי וגילינו שבגן של גיא יהיו 10 ילדים בקבוצה, הגן מתחיל בשבע בבוקר ומסתיים בשש בערב (אבל אפשר לבוא ולקחת את הילדים מתי שרוצים), הם יוצאים לטיולים, למוזיאונים, ולפארקים מסביב, ו… יהיו איתו בקבוצה עוד 3 ילדות ישראליות. הגן נראה מקסים, ובעיקר – זה היה ביקור מאוד מרגיע. הם מאוד מודעים לעניין השפה, והרגיעו אותנו שהרבה ילדים ישראלים כבר היו אצלהם, כך שאת המילים הבסיסיות הם מכירים, ואת אלו שלא – הילדים הישראלים הותיקים מתרגמים (-: גם גיא, שהלך לפגישה בחשש גדול, יצא ואמר “פו, היה כיף !” (-:  

עוד היום הספקנו לבקר בשני מוסדות אמריקאים – Old Navy (ג’ינס ב 10 דולר, מכנסי פוטר ב 5…) ו Bad Bath and Beyond (לא מיציתי בכלל…).

ובין לבין אכלנו גלידה בעיר, ומצאנו מתקן מאוד נחמד בו הילדים עשו בעיקר המון רעש (-:

     

אחר הצהריים חזרנו לגן השעשועים מאתמול. הפעם גיא מצא את ג’אג’א. ילד סיני שנראה בגילו. בלי להבין אנגלית ובלי להבין את השפה אחד של השני הם שיחקו כמעט שעה..