חם חם חם ! רובין מבקש למחות על החום (וגם אנחנו !), ועל המחסור במזגן. הוא טוען שבתנאי ההעסקה דיברו איתו על מזג אוויר אחר לגמרי..
את יום הראשון הראשון שלנו כאן פתחנו בעצלתיים. דיברנו עם הארץ עד שעה מאוחרת (מתגעגעים…) ובצהריים התחלנו לקחת כיוון לסיאטל. איפהשהוא באמצע הגשר נזכרנו ששכחנו לקחת מצלמה. הילדים, שכבר לגמרי בעניין הבלוג, העדיפו לחזור הביתה לקחת אותה, כדי שיהיו תמונות לבלוג (-:
מדהים שלמרות שנסענו כבר 20 דקות, לא הייתה לנו שום בעיה לחזור. זה אומר משהו על הנהיגה המאוד נוחה כאן. אמנם יש כמה ירידות מלחיצות מה highway, אבל בכללי מאוד נוח לסוע ולהתמצא כאן.
מילה על האוטו. כשלקחנו את האוטו השכור בשדה התעופה התפלאנו לגלות שכאשר מבקשים אוטו עם 7 מקומות, הקונפיגורציה שונה מזו שבארץ, ובספסל המרכזי יש רק 2 מקומות. בהתחלה חשבנו שזה קשור לדגם הספציפי שקיבלנו, אבל אחרי שהחלפנו לאוטו אחר עם 7 מקומות, הבנו שזה הקטע. המסקנה העיקרית שלנו היא שבאוטו שנקנה יהיו 8 מקומות (שזה טוב במיוחד כשבאים אורחים מהארץ…). בינתיים אמיר וגיא יושבים בשורה האמצעית (יש בינהם רווח, שזה לא דבר רע, מסתבר…), ושירה יושבת מאחור. לפעמים רובין מארח לה חברה.
אחרי שחזרנו החלטנו שחם מידי לנסיעה לעיר, והחלפנו אותה ברכישת בגדי ים בטרגט. החניה של טרגט ביום ראשון, מסתבר, מזכירה קצת את גן שמואל בשבת… אבל בתוך החנות כמות האנשים בכלל לא מורגשת, ויש מזגן :-)
אחר הצהריים שמנו פעמינו לעיר. נסענו על הגשר המרשים שעובר מעל washington lake, והצטלמנו עם ה space needle (אנחנו עדיין מרגישים קצת תיירים..)
הגשר בדרך לעיר Space needle. מזהים ?…
במרכז העיר יש מזרקה מדהימה. הילדים זכרו אותה מהביקור הקודם (לפני חמש שנים!). חשבנו שאולי הם ייתאכזבו כשיגלו שהזכרון לא תואם את המציאות, אבל המזרקה הזו מרשימה כל כך, שגם הפעם הילדים התפעלו ממנה, וגם אנחנו.
הקטע במזרקה הוא שהזרמים משתנים, והמטרה של הילדים (והמבוגרים האמיצים) היא להגיע למזרקה, לגעת בה ולחזור מבלי להרטב. כמובן שהסיכויים להצליח מאוד נמוכים… אז בהתחלה הילדים שלנו נרטבו קצת, ואח”כ עוד קצת ועוד יותר עד שבסופו של דבר הם היו רטובים לגמרי..
מתחילים לגלות אומץ… אבל עדיין לא לגמרי..
עם 32 מעלות בחוץ, לא הייתה ממש בעייה לייבש אותם…
הצלחנו לגעת ! ואלו התוצאות… מתייבשים בשמש
מהמזרקה המשכנו לאיזור מתקני השעשועים. האמת היא שזה איזור די מג’וייף ויש בו בעיקר.. תיירים. אבל הילדים שלנו היו מאוד מרוצים וכבר הודיעו לנו שנחזור לשם לפחות עוד מאה ושלושים פעמים…
פינתו של רובין
אתמול הגיע הרשיון של רובין, ומהיום הוא, באופן רשמי, אזרח ארצות הברית. באופן לא רשמי הוא כבש את המדינה ברגע שרגלו נחתה כאן. בכל מקום אליו אנחנו הולכים איתו מתפעלים מאיתנו למבקשים ללטף אותו. אנחנו שוקלים להתחיל לגבות כסף בשביל הליטופים. יש מצב שנוכל להפסיק לעבוד (-:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה