בסופ”ש האחרון יצאנו ליריד ב Puyallup. מדובר ביריד שמתארח בעיירה השקטה פעם בשנה. שירה ואמיר קיבלו בבי”ס כרטיסי כניסה חינם (חלק מקידום היריד. אגב, זה אכן חסך לנו 20$ בכניסה, אבל זה די זניח יחסית למה שהוצאנו על כרטיסי העליה למתקנים…), אז החלטנו ללכת, בלי לדעת בעצם למה אנחנו הולכים. כשהגענו הופתענו לגלות יריד ממש כמו בסרטים – לונה פארק ע-נ-ק מלא מתקנים – גם לגדולים (רכבות הרים מפחידות ו “מטלטל מוח” כמו שאמיר טוען שקוראים לזה ב”יומנו של חנון”), גם לקטנים, המון דוכני משחקים, מוזיקה, הופעות. בקיצור – כיף גדול (לחובבי הז’אנר, ואנחנו בהחלט חובבים :) ).
גם לקטנים…. גם לגדולים (מטלטל מוח) וגם לכל המשפחה
בילינו את כל אחה”צ בין המתקנים. מושיק התגלש עם אמיר שירה וגיא במגלשת ענק, והילדים עלו על הרבה דברים מסתובבים/מתנועעים וניסו לזכות בפרסים בדוכנים. יצאנו עם בובת צפרדע קטנה, בובת פרה בינונית ו 3 פטישי ענק. אנחנו מוכנים ליום העצמאות (-:
יום הורים
באמצע השבוע היה יום הורים בבי”ס של שירה ואמיר. זו הייתה הזדמנות טובה להכיר קצת את סדר היום שלהם, את המורות שלהם וגם את ביה”ס.
המורות של שירה ואמיר מדליקות ממש. המורה של שירה, Ms. Porter מלמדת כבר 9 שנים בבי”ס (למרות שהיא נראית בת 20 בערך…). היא ממש רואה בלימודים שליחות. חשוב לה ליצור אצל התלמידים סקרנות ורצון לדעת יותר מאשר להעביר להם את החומר. במסגרת ההכשרה שלה היא לימדה שנה בסמואה… האמת היא שבאמת נראה שיש לה כל כך הרבה לתת.
למורה של אמיר יש סיפור חיים די מעניין. היא הייתה גננת, אבל הגיל הרך לא ממש אתגר אותה, אז היא למדה עבודה סוציאלית ועבדה בקליפורניה עם ילדים להורים גרושים. היא עבדה הרבה עם הרשויות ועורכי דין ויום אחר אמרה לעצמה “הי, אני יכולה לעשות את זה”. אז היא למדה עריכת דין והתמחתה בגירושים. היא עבדה המשרד גדול בלוס אנג’לס וטיפלה בגירושין של כלמיני סלבס. כשנולדה הבת הבכורה שלה, היא עברה למשרד פרטי בסן פרנסיסקו. כשנולד הבן השני היא הבינה שהעבודה שלה לא מספיק מספקת אותה, וכשנולדה הבת השלישית (היום בכיתה ד’), היא החליטה לעבור להוראה. כמורה היא עובדת 4 שנים, אבל היא אומרת שהיא מביאה איתה נסיון עשיר ורלוונטי – לפעמים היא צריכה בכיתה להשתמש בכישורי העובדת הסוציאלית שלה, ולפעמים בכישורי עריכת הדין…
מערכת החינוך פה מאוד מרשימה. שמים הרבה דגשים על דברים מסביב לחומר הלימוד – קריאה, למשל, כאמצעי לעידוד סקרנות, עצמאות, דמיון. בכתיבה הם שמים הרבה דגש על נושאים כמו התוכן, הניסוח – למשל, לא מספיק לכתוב “בחופש הגדול הייתי בבריכה והיה כיף”. צריך להסביר למה כיף. והכי מדהים זה שהם מתחילים עם זה כבר בבסיס. אצל שירה (בכיתה ב’). חוץ מזה עובדים פה הרבה על תכנים כמו אחריות, מתן עזרה, קבלת האחר, חברות. עם חלק מהשיטות קצת קשה להסכים (פרסים וכרטיסים), אבל זה עובד. את הזרעים שהם זורעים בכיתה א’-ב’ אפשר לראות אצל הילדים בכיתה של אמיר – בהתנהגות שלהם אחד כלפי השני ובפרט כלפי אמיר.
כנראה שהכי מתחיל בכבוד שיש למערכת החינוך. נותנים פה הרבה כבוד למורים. זה מתבטא גם העזרה הרבה שהם מקבלים. הרבה מושתת פה על תרומות והתנדבות (מי אמר גן פרפר ?…). יכול להיות שבשלב מסויים זה די מעיק, אבל עכשיו זו הזדמנות מצויינת בשבילי להיות מעורבת ולבקר בבי”ס. חוץ מזה יש פה הרבה חופשים, שמאפשרים למורים להתאוורר. חוץ מהחגים וחופשת החורף והאביב (וחופשת הקיץ שמתחילה פה כבר ב 16.6) יש גם ימי גשר וסתם ימים שמסיימים בהם מוקדם… אני תוהה איך אפשר להסתדר כאן כששני ההורים עובדים…
לסיום סיומת
חג ההאלווין בפתח. ולמרות שיש עוד המון זמן (סוף אוקטובר), החנויות כבר מלאות בדברים להאלווין (בעצם זה התחיל פחות או יותר כשהגענו לכאן, באוגוסט…). מלא דלועים עם פרצופים מפחידים, רוחות רפאים, שלדים ומכשפות והכל בצבעי כתום-שחור-סגול. האמת היא שזה די יפה, ואנחנו כבר מחכים לראות איך ייראו ההכנות לכריסטמס…
אתמול הגיעו לסופר גם המון דלועים. איזה 6-7 סוגים של דלועים שונים ומשונים, בכל מיני גדלים. בסוף ייצא מזה מרק דלעת (-:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה