לפני שבועיים אמיר השתתף בטורניר שח מט. זה היה הטורניר הראשון שלו כאן, ו(כנראה) לא האחרון. הטורניר התקיים במועדון אליו הוא הצטרף לפני כחודש. הארגון היה למופת (בסטנדרטים דומים לטורנירים שאמיר השתתף בהם בארץ) והכל… באנגלית (-:
אגב, למי שמתעניין בתוצאות (סבא וסבתא ?…) – אמיר ניצח ב 2 מתוך 5 משחקים (והוריד את המעיל רק אחרי המשחק השלישי…), וזכה במדליה על השתתפות ראשונה, ובהרבה גאווה מאבאמא.
וביום שבת האחרון, גיא השתתף בטורניר גו’דו, הראשון שלו כאן ובכלל (-: זה היה טורניר בתוך המועדון המקסים אליו הוא ושירה הצטרפו לפני חודש. שירה בחרה שלא להשתתף, אבל גיא לא ויתר ולמרות שבהתחלה לא הייתי בטוחה שיתאים לו, הוא התעקש והשתתף.
כמה מילים על המועדון – זה מועדון מקסים, מאוד משפחתי (הם גם מעודדים השתתפות משפחתית של אחים והורים), ולמרות שיש לו מראה אולי קצת בלגניסטי וקצת לא אופייני לאמריקה, הוא מוציא בכל שנה כמה מהמדורגים הגבוהים במדינה.
המדריכים מאוד נחמדים, ובטון של רס”ר בצבא מצליחים להשליט משמעת על קבוצה של כ 20 ילדים שמורכבת מזעטוטים כמו גיא ועד לילדים בכיתות ה’-ו’.
בטורניר ביום שבת השתתפו המון ילדים, מה שלא הרתיע את גיא, וכשקראו בשם שלו הוא התייצב ונלחם בעוז. בסה”כ הוא שיחק 3 משחקים וניצח בשניים מהם (אחרי שהוא הבין שאם מפילים אותו, מותר לו, אם הוא מצליח, גם לקום ולהמשיך בקרב…). בסה”כ הוא זכה במקום השני והמכובד (אז מה אם היו רק 3 ברמה שלו ??) ובכדורגל.
חיוך נצחון אחרי הקרב השני
בין לבין היה לנו international night בבית הספר. זה ערב שבו נציגים מתנדבים ממדינות שונות מכינים דוכנים בהם הם מספרים על המדינה. הילדים התרוצצו בין הדוכנים ואספו מזכרות מהדוכנים – ביפן הם קיבלו סימניה שכתבו עליה את השם שלהם ביפנית, וגם ראו ספרי לימוד יפנים של ילדים בכיתות המקבילות (מלאים באיורים נוסח מרקו, אגב…), בהודו הם עשו חינה על היד, באוקרינה הם קיבלו מילון קטן של כמה מילים שימושיות באוקראינית (למי שזה שימושי לו), וגם גילינו שהכריכה של הארי פוטר באוקראינה שונה לגמרי מזו שבארה”ב (שזהה לזו שבישראל). היה פשוט מקסים. לישראל, אגב, לא היתה נציגות (אנחנו, ושאר 4 המשפחות הישראליות לא טרחנו להתנדב…), אבל במסגרת הארוחה המשותפת, בה כל אחד הביא מנה שמאפיינת את המדינה ממנה הוא בא, הבאנו קוסקוס שזכה להצלחה (-:
חינה בדוכן ההודי יפן קוריאה
ובסוף השבוע האחרון חזרו סבא וסבתא, אחרי שהם בילו שבועיים בקליפורניה ושבוע בדרך מקליפורניה אלינו. הם באו יחד עם דוד איציק (אח של אבא שלי), ויחד איתם נסענו ל Leavenworth, עיירה יפהיפה שנמצאת מרחק שעתיים נסיעה מאיתנו. העיירה מתאפיינת באופי אירופאי (בעיקר בגלל ההחלטה שנלקחה בשנות ה 60, לתת לעיר אופי בווארי, שיהפוך אותה לאטרקציה תיירותית) – ראחוב ראשי מלא בחנויות קטנות ויפות, גלריות, מסעדות, חנויות יין וגבינות. בעונה הזו של השנה יש שם גם שלג, והילדים החליטו לנצל אותו כדי לבדוק את מכנסי השלג החדשים שלהם, וגם את המזחלת. לאור מזג האוויר שמתחיל להשתפר ולהתחמם, כנראה שזה הדבר הכי קרוב לסקי שנעשה השנה..
מדגמנים את בגדי השלג
זה רק נראה מפחיד..
תמונה עם מזחלת…. ועם דוד איציק
הרחוב הראשי חלון ראווה
עוד חלון ראווה עץ הפרצ’לז גלידה בשלג..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה