באיחור אופנתי (אמנם רק 5 ימים עברו, אבל כולם כאן כבר בראש של כריסטמס), הפוגה קלה מהכדורגל לטובת החג שהוא מפחיד ומצחיק, כייפי ומטריד בעת ובעונה אחת – ההאלווין.
הפעם ציינו את האירוע בכמה וכמה הזדמנויות. הראשונה – מדידת תחפושות. הילדים שלנו בחרו הפעם בתחפושות לאומניות-משהו – קפטן אמריקה, פסל החירות ו…חייזר (לא ממש קשור, אבל בכל זאת..)
מי כאן לא שייך ?… משמר השכונה יחד עם טרוי
יומיים לפני החג עצמו הוזמנו למסיבת האלווין רשמית שנערכה באסם של ההורים של חברה של שירה מהכדורגל. ידענו שההשקעה בכדורגל תשתלם מתי שהוא…
מי שמכיר אותי ואת מושיק יודע שבד”כ כשאנחנו מוזמנים למסיבה מסוג זה, מייד אנחנו נעשים חולים. או נוסעים לחו”ל. הפעם, איכשהו התגברנו על עצמנו וטוב שכך. מצאנו את עצמנו במסיבה מאוד כייפית ולא מחייבת. עם כל החברים שלנו ושל הילדים. בזמן שרובנו קשקשנו ובלסנו בקומה העליונה של האסם, התחפשה הקומה התחתונה של האסם לבית רדוף רוחות מושקע במיוחד. לא, לא נכנסתי (נראה לכם ??), וגם מושיק לא (הוא רצה, אבל פספס את אמיר שנכנס עם חברים), אבל מי שהיה דיווח בהתלהבות מהולה בבעתה על חוויות המסלול שכלל שחקנים ותפאורה שלא היו מביישים אף סט של סרט. אימה..
כמובן שלמסיבה לא התחפשנו (ושמחנו לגלות שגם רוב החברים שלנו לא…), אבל היו כאלו שכן ויצא לנו לראות תחפושות מושקעות למדי, כמו משפחה שלמה שהתחפשה לקוסם מארץ עוץ, או קוסם עם דרקון זז על הכתף
דורותי ואיש הפח פוגשים במכשפות מהצפון הוא באמת זז!!
רגע לפני היום עצמו השתתפה שירה במסורת כיתות ד’ של אפיית עוגה שקשורה להאלווין (אפשר גם משהו שקשור לסתיו, אבל.. באמת… !). יחד עם אליס החברה-שכנה היקרה הכנו את הדבר הזה (למתקשים – התשובה במהופך)
-
(שיבכע)
הגענו סופסוף ל 31.10. בבוקר נערך בבית הספר מצעד התחפושות המסורתי
ובערב יצאנו עם חברים למסע שוד הממתקים הידוע בכינויו גם trick or treat, לא לפני שהחלטנו שגם הכלבים במשפחה צריכים לחוש קצת את רוח החג..
זו לא הצדעה. זה הפלאש.. קפטן, פירט וחייזר
את מסע איסוף הממתקים עשינו הפעם, בעקבות המלצה, בשכונה חביבה מרחק 2 דקות נסיעה מהבית. ההמלצה העיקרית הייתה שמדובר בשכונה חדשה, מוארת מאוד עם בתים צפופים והרבה ילדים. ואכן – פגשנו שם את כל החברים של הילדים מבית הספר ותוך 3 דקות נעלמו לנו כולם בהמולת צחוקים והתרגשות. הילדים דילגו מבית לבית ואספו כמויות מרשימות ביותר של ממתקים, ואנחנו השתרכנו מאחוריהם וצילמנו..
מהשלל שנאסף ( כ 4.5 ק”ג ממתקים. שקלנו) אישרנו לכל אחד לשמור 15 פריטים ואת השאר הבאתי לעבודה למחרת. אולי חסכתי הוצאות אצל רופא השיניים, אבל נראה לי שהוספתי קצת לחשבון לפסיכולוג…
זהו. תם ונשלם והאמת – אפילו היה די נחמד :) ועכשיו – יאללה כריסטמס…
חידושים והמצאות
בפינתנו החדשה והלא קבועה (אל תפתחו ציפיות) שני אייטמים:
1. פייפר
לטובת מי שלא עוקב בשאר הערוצים (וגם לטובת מי שכן) – לפני כחודש, במסגרת ההתאוששות מהפרידה מהדר וליטל, אימצנו את פייפר, כלבה מתוקה ביותר שהובאה הביתה בעיקר במטרה לנחם אותנו ולשעשע את רובין (בפועל היא משעשעת אותנו ולא ממש מנחמת את רובין, אבל גם זה משהו..). אימצנו אותה באירוע אימוץ כלבים (ולא נתחיל לתאר אפילו את ההבדלים בין האימוץ שלה לזה של רובין..). במקור היא הגיעה מכלביה מ Yakima. היומיים הראשונים שלה בבית היו קצת קשים (מרוב תשישות ופחד היא לא זזה וממש נשאנו אותה בידים ממקום למקום…), אבל מהיום השלישי חל שיפור ניכר והיום, חודש אחרי, היא כבר לגמרי חלק מהמשפחה
2. UBub
זה הכינוי המקומי לאוניברסיטת וושינגטון, שם התחלתי קורס במסלול לימודי תעודה לתכנון ופיתוח תכניות למידה באינטרנט. הקורס כולו אונליין (כמתבקש..), אבל ביקרתי באוניברסיטה להוציא תעודת סטודנט (שהתמונה שלי בה נוראית, ובכל זאצ, אני מאוד גאה בה :) ), והצטערתי מאוד שהקורסים לא ניתנים בה.. תראו למה -
ככה נראים הבניינים באוניברסיטה.. כזאת עוד לא הייתה לי…
עד כאן ההפוגה הקלה. בפעם הבאה נחזור עם עדכוני כדורגל – סיכומי העונה ותוצאות הטורניר ועם דיווח על פתיחת עונת הכדורסל שמתחילה ממש בשבוע הקרוב..
גדול! אני לא יודעת אם אני אהיה על מפות הארץ בפורים (יוצא מוקדם השנה, לא?) אבל אם כן אני לגמרי הולכת להתחפש לפסל החירות. התחפושות מקסימות והכלב קורע מצחוק.
השבמחק